"הרבע הטורקי שלי מודה לכם": לוקץ' חיפש איסטנבול ומצא ראשל"צ
הראפר ומבקר האוכל הגיע למסעדת "קמפנייה" הכשרה בעיר וגילה שבשביל אוכל תורכי אמיתי לא בהכרח צריך לטוס לשם • וגם: למה ניתק את הטלפון לדיאטנית שלו?
,עודכן
0השמעה
רובכם מסתכלים עליי ובטוחים שאני אשכנזי גמור, פולני ממחוזות הגפילטע פיש והרגל הקרושה, אבל הדרכון הפורטוגלי שלי מוכיח אחרת.
הרבע התורכי והסקרן שלי הוביל אותי למסעדת "קמפניה" שבראשון לציון, מסעדת שף תורכי כשרה. הגענו למסעדה מלאה בשטיחים תורכיים ותרבוש על כל שולחן, ממוזגת ונעימה עם כיסאות נוחים ובר חדש. לרקע המוזיקה התורכית, סיפרתי למלצרית על שורשי התורכיים בהתלהבות ששמורה לאשכנזים בחינה ובחנו את התפריט המסקרן.
לראשונות לקחנו פרנה עם מטבלים, פטה כבד בעננים, שריפה באיסטנבול וסיגר של אמא טורקיה. הפרנה הייתה מעולה, חמה וטעימה ומגיעה עם ממרח ממכר של שעועית לבנה, סלט חצילים ועגבניות נהדר וסלט טאבולה מרעננת. פטה כבד העננים היה מיוחד מאוד, מוגש עם ברוסקטה מצויינת, רטבים מיוחדים של מי קוקוס ואוכמניות.
השריפה באיסטנבול הייתה מעולה (המנה, לא השריפה האמיתית) נתחי סינטה דקים ועסיסיים שמגיעים על מחבת לוהטת יותר מהסינגל הבא שלי (קצת קידום עצמי, מה יש?). הסיגר של האמא הטורקיה היה מושלם, מנה נדיבה של סיגרים רכים, ארוכים וקראנצ׳ים שממולאים בכבדי עוף ומונחים מעל מגוון מטבלים של איולי אריסה, איולי חרדל וטחינה לבנה.
בדיחת קרש על הכלה מאיסטנבול והמשכנו לעיקריות.
הזמנו כנאפה טלה, פידה לחמא בעג'ין וסטייק טומהוק. הכנאפה טלה הייתה נהדרת, אינטרפרטציה מלוחה למנת הכנאפה המוכרת, השילוב בין בשר הטלה הרך וקראנצ׳יות של שיערות הקדאיף התאים יותר ממה שהתאימה לי החולצה אחרי הדיאטה. הפידה לחמא הייתה מדהימה, מאפה סירה עם נתחי בקר וחצילים שיצרו ביס מושלם וממכר יותר מהסינגלים של מרגי (כפרה על מרגי).
סטייק הטומהוק היה הצגה, באופן מילולי. הוא התגלגל אלינו על מסוע, מונח על קרש עץ מובל על ידי שף המסעדה בעצמו שפרס ותיבל אותו מולנו ופיזר שום כונפי וצ׳ימיצ׳ורי בנדיבות. כמעט מיותר לציין אבל הסטייק היה אגדי, עשוי בצורה מושלמת, עסיסי בטירוף ונותן פייט לסטייקים הטובים ביותר בישראל.
כמעט מפוצצים, שמנו תרבוש, פצחנו בריקוד והתקדמנו לקינוח.
הזמנו בקלאווה, כנאפה ונוצלטו האחרון. הבקלאווה הייתה טעימה, יחידה ענקית של המנה המוכרת ובין לבין גלידה וניל פרווה אבל טובה בכל זאת. הכנאפה היית טובה מאוד גם כן, אני חששתי מגבינת הקשיו אך מסתבר שזה תחליף לא רע בכלל והמנה הייתה טעימה. הנוצלטו האחרון היה האהוב עליי מהקינוחים, שכבות של קרם שוקולד בלגי ואגוזים בציפוי נוגט קראנצ׳י וכיפי שסגר לי את הפינה כמו שאני אסגור את הטלפון לדיאטנית ואתחבא.
דפקנו מארס טורקי והזמנו חשבון. יצא 656 ש״ח, מחיר הגיוני לארבעה אנשים שבעים ומרוצים שהספיקו להשתכר מקוקטיילים ולהנות מתה אסלי לצד הקינוחים.
סיכום? בהחלט. קיבלנו פה אחלה חוויה תורכית כיפית לצד אוכל איכותי שהיה לנו מאוד טעים - יעידו על כך הרבע התורכי שלי ושלושת הרבעים השמנים האחרים.
עד לפעם הבאה, אני הייתי לוקץ׳, שיהיה בתאבון.
