הסניפים של דיינר "מקום של בשר" בקריית אונו ובהוד השרון התחילו להציע לאחרונה עסקית צהריים חדשה, לצד כמה מנות ספיישל שנכנסו לתפריט. העסקית כוללת מנה ראשונה לצד מנה עיקרית, כאשר חלק מהראשונות כלולות במחיר ואחרות מוצעות בתוספת תשלום.
לצד אלה נכנסו לתפריט גם מנות שמתרחקות מעט מהקו הבשרי המובהק של המקום, מסשימי סלמון ועד פסטה בולונז.
השאלה היא מה מקבלים בפועל, אילו מנות מצדיקות את התוספת, ובעיקר האם מדובר בארוחת צהריים טובה או בעוד עסקית שנראית טוב יותר על הנייר מאשר בצלחת.
בגזרת הראשונות יש ארבע אפשרויות ללא תוספת תשלום: 5 יחידות של בפאלו ווינגס, סלט ירוק, סלט ירקות או סלט קיסר אישי. מי שרוצה להתחיל עם משהו קצת יותר מעניין יכול להוסיף 12 שקלים ולקבל כבד קצוץ או קרפצ'יו.
הסלטים עושים את העבודה, אבל אם כבר מגיעים למסעדת בשרים, הקרפצ'יו או הכבד הקצוץ הם בחירה מעניינת יותר, ובמקרה של הקרפצ'יו גם מוצלחת יותר.
ומה חדש בתפריט?
לצד העסקית נוספו חמש מנות ספיישל: סלט עלים ב-57 שקלים, סשימי סלמון ב-59 שקלים, כבדי עוף ב-84 שקלים, קריספי צ'יקן ב-86 שקלים ופסטה בולונז ב-92 שקלים.
זה אוסף די מגוון, אולי אפילו מעט רב גוני מסשימי וסלט ועד כבדים, עוף ופסטה. אבל בשעות הצהריים, דווקא האפשרות לא לבחור בנתח בשר גדול יכולה להיות יתרון.
הראשונות: הכנפיים והקרפצ'יו
מבין הראשונות שכלולות בעסקית, בפאלו ווינגס הייתה הבחירה המוצלחת יותר. הכנפיים הגיעו עסיסיות, עם מעטפת טובה ורוטב עשיר. זו מנה מוכרת, אבל כשהיא עשויה נכון אין ממש סיבה להתלונן.
מבין אפשרויות השדרוג, הקרפצ'יו היה מוצלח יותר מבחינתנו. הבשר היה פרוס דק, הטעם שלו היה ברור והתיבול נשאר מאוזן. במנה כזו אין הרבה מקום להתחבא מאחורי רטבים ותוספות, וכאן זה עבד לטובת הבשר.
סשימי הסלמון, שעולה 59 שקלים, היה אחת המנות המעניינות יותר בטעימה. בתוך ארוחה שעלולה בקלות להפוך לכבדה, הוא סיפק הפוגה רעננה. רוטב הפונזו הדרים הוסיף חומציות, והסלמון השתלב היטב עם הכיוון הזה.
הסלטים היו בסדר גמור בכל זאת, סלט. גם הקיסר וגם סלט הירקות היו טריים ופריכים, אבל לא היו סיבה בפני עצמם להגיע למסעדה.
העיקריות: כאן המבחן האמיתי
בסופו של דבר, "מקום של בשר" עדיין נקראת כך מסיבה מסוימת, ולכן הסטייקים הם המבחן המרכזי.
הסינטה הייתה מעולה במדית עשיה טובה, זה נתח שלא נשען על כמות גדולה של שומן, ולכן הצלייה והעבודה על הגריל משמעותיות במיוחד. כאן הביצוע היה טוב.
הפריים ריב היה מוצלח יותר לטעמנו. זה נתח עסיסי ושומני יותר, ובמקרה הזה השומן עשה את מה שהוא אמור לעשות הוסיף עסיסיות ועומק בלי להפוך את המנה לכבדה מדי. מידת הצלייה הייתה טובה והבשר נשאר רך. אם כבר מגיעים לכאן בשביל בשר, זו אחת המנות שהיינו בוחרים.
אבל לא רק סטייק
פסטת הבולונז, שמחירה 92 שקלים, הייתה אחת ההפתעות של הארוחה. זו לא מנה שמנסה להתחכם או להפוך את הבולונז למשהו אחר, וזה בדיוק מה שעובד בה. הרוטב היה עשיר והמנה סיפקה את אותה תחושת "אוכל מנחם" שרוצים לפעמים בצהריים. מצד שני, מבחינתנו היה חסר בה קצת בשר, במיוחד כשמדובר במסעדה שהבשר הוא חלק מרכזי מהזהות שלה.
לקינוח
עוגת הביסקוויטים הגיעה בסוף הארוחה וסגרה אותה היטב. אחד הביסים הטובים, היא עשירה, מתוקה ומבוססת על שילוב מוכר של קרם וביסקוויטים. אין כאן ניסיון לייצר קינוח מתוחכם במיוחד, וגם אין בכך צורך. זו פשוט עוגה טובה לסיום ארוחה.
אז האם העסקית שווה?
העסקית החדשה של "מקום של בשר" עובדת בעיקר כשבוחרים נכון. הכנפיים והקרפצ'יו היו מהראשונות המוצלחות יותר, הפריים ריב היה מבחינתנו העיקרית הבולטת, והבולונז הוכיח שלא חייבים להזמין סטייק כדי ליהנות מארוחת צהריים.
בסופו של דבר, היתרון של העסקית הוא שהיא לא מכריחה את מי שמגיע בצהריים לבחור באותה דרך. אפשר ללכת על סטייק, אפשר לבחור מנה קלילה יותר, ואפשר בכלל ללכת על פסטה. וזה כנראה גם הדבר הכי מוצלח בעסקית הזו היא נותנת יותר אפשרויות, בלי לוותר לגמרי על הסיבה שבגללה מגיעים ל"מקום של בשר" מלכתחילה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו