"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ירושלים על הצלחת: המסעדה שהשאירה לנו טעם של עוד

ירושלים היא עיר של אנשים, טעמים וסיפורים, ובמסעדת זהרה שבמלון נוצ'ה כל אלה התחברו לערב אחד על הבר • ערב של אוכל מדויק, שירות קשוב ובריחה קטנה מהמציאות, עם רביולי קולורבי מפתיע, בשרים עשויים היטב וקדאיף פרווה שהרגיש ירושלמי עד העצם

,עודכן
0השמעה
מסעדת זהרה. צילום: יחסי ציבור

ירושלים היא פסיפס אנושי מרהיב, אנשים מסוגים שונים, צורה וטעמים אחרים, ממש כמו אוכל. קולינריה היא לפני הכל אנשים, תרבות, צורת חיים, טעמים ותשוקות. וכששני אלו חוברים זה לזה – קולינריה וירושלמים האנושות משחררת לעולם משהו בלתי נשכח. חווית האוכל והאנשיםבמסעדת זהרה, תעשה לכם את ירושלים בלתי נשכחת ואת החוויה הקולינרית תסחבו עוד זמן רב בחושים שלא ישכחו את הטעם.

זה היה ערב חמישי, יחסית לתקופת חיינו, אפילו היה רוגע באוויר. במלון נוצ'ה (קסם בפני עצמו) שם זהרה קבעה את משכנה, בירכתי המלון, החלו המקומות להתמלא אט אט. התיישבנו על הבר.

כשהברמן הבין שיש פה חובבני אלכוהול, חסרי מקצועיות, הוא שלףקוקטיילעם לואיזה ג'ין וטוניק, רקח אותו למשקה שהכניס למצב רוח מחייך במידה הכי נכונה.

רביולי קולורבי,צילום: יחסי ציבור

הרביולי שהפתיע כבר בביס הראשון

הזוגית לא חובבת דגים, לכן על האנטיאס דילגנו, אבל הרווחנו מנה ראשונה שבכתיבת מילים אלו, הטעם כאילו היא כרגע בפיו של הכותב. רביולי קולורבי - דפי קולורבי דקים בצורת רביולי ממולאים ומתובלים. מנה מפתיעה שבעקבותיה שאלנו מה עוד?

אז קיבלנו עוד – מנת פטריות יער טריים, מירקם עדין שנמוך בפה באיטיות מענגת. לצד זה לחם הבית. לכאורה מנה זניחה – אבל לבצוע מלחם הבית ולרצות ממנו עוד, זה החום שהוא מוגש בו, תפיחת הבצק הנכונה, הרכות שלו יחד עם הפריכות וזה מה שקבלנו. לא פחות ולא יותר – מדויק, שוב.

הכל זרם, בגרון, בעיניים ובהנאה,צילום: יחסי ציבור

כשהבשר עשוי בדיוק הנכון

עיקרית היתה ברורה לנו מאליו – שיפוד אנטרקוט שעטוף היטב מבחוץ, שומר על הטעם שלו מבפנים ושוב המלה שחוזר על עצמה – מדויק וטעים.

יחד עם זה לקחנו גם הפקניה - הוא היה צלוי על הגריל, ונשאר עסיסי, הטעם של הבשר שלט, יחד עם התיבול שעליו, אך מבלי לאבד את הטעם המקורי.

המנות זרמו לבר, מבלי שלרגע יהיה מרחק בין הגשת מנה למנה, עם עניין אמיתי מהברמן על מידת ההנאה שלנו, הכל זרם, בגרון, בעיניים ובהנאה.

השף רועי אחדות בפעולה,צילום: יחסי ציבור

הטעם שנשאר אחרי שיוצאים

קינחנו עם קדאיף שהוא הכי, אבל הכי ירושלמי שיש, וזו המחמאה הכי גדולה שאפשר לתת לקדאיף, ועוד קדאיף מפרווה, נימוך לו באיטיות בפה ומפוצץ אותו מאושר שרק קינוח יכול לספק לאדם.

זו היתה חוייה, של שירות, טעם, רגעים של עונג, אסקפיזם מושלם מהעולם המטורף שחיכה לנו ברגע שיצאנו לרחוב בן סירא. זה היה ערב של ירושלים של מעלה, שצריך לנצור, בטח אם הטעם מלווה גם ימים לאחר מכן בחושים ובדמיון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר