מבשלים היום, אוכלים מחר: הטריק שמשנה את האורז הלבן
לא חייבים לוותר על אורז לבן כדי למתן את העלייה ברמת הסוכר • מחקרים מצביעים על יתרון אפשרי לבישול, קירור וחימום מחדש, ודיאטניות מציעות עוד 3 שינויים פשוטים שקשורים למה שמוסיפים לאורז ולסדר שבו אוכלים

לא חייבים לוותר על האורז: דיאטניות מסבירות כיצד כמה שינויים פשוטים באופן ההכנה ובהרכב הצלחת עשויים למתן את העלייה ברמת הסוכר לאחר אכילת אורז לבן.
אורז לבן הוא אחד המאכלים הבסיסיים במטבח הישראלי, אבל כשאוכלים אותו לבדו הוא עלול לגרום לעלייה מהירה יחסית ברמת הסוכר בדם.
הסיבה קשורה בין היתר לאופן שבו מייצרים אותו. בתהליך העיבוד מוסרות מהגרגר שכבות הסובין והנבט, והוא נותר בעיקר עם האנדוספרם העמילני. יחד עם השכבות האלה אובדים סיבים ורכיבי תזונה נוספים, והאורז הלבן מתעכל במהירות יחסית, במיוחד כאשר אוכלים אותו לבדו.
החדשות הטובות הן שלא חייבים להוציא אותו מהתפריט. אתר הבריאות האמריקאי Verywell Health פרסם המלצות של דיאטניות לארבע דרכים שעשויות לסייע למתן את התגובה הגליקמית באמצעות שינויים פשוטים באופן ההכנה ובמה שמניחים לצד האורז בצלחת.
1. הוסיפו מעט שומן
ההמלצה הראשונה היא לשלב בארוחה מקור לשומן, למשל שמן זית או אבוקדו. שומן עשוי להאט את תהליך העיכול, וכך למתן את קצב ספיגת הפחמימות. אבוקדו מוסיף לארוחה גם סיבים תזונתיים.
הכוונה, כמובן, אינה להפוך קערת אורז למנה עתירת שמן רק כדי להשפיע על רמת הסוכר. הכמות המתאימה תלויה גם בצרכים התזונתיים ובערך הקלורי הכולל של הארוחה.
2. אל תאכלו רק אורז: הוסיפו עדשים או קטניות
דרך פשוטה נוספת היא להקטין את חלקו היחסי של האורז בצלחת ולשלב אותו עם מזונות עשירים יותר בסיבים ובחלבון.
עדשים הן אפשרות מתבקשת, וכך גם שעועית או אדממה. אפשר לשלב גם מזונות אחרים שמוסיפים סיבים ו/או חלבון, כמו קינואה, שעורה או אורז בר. כך מקבלים מנה מגוונת ומשביעה יותר, ובמקביל מפחיתים את כמות האורז הלבן שאוכלים באותה ארוחה.
3. הטריק המפתיע: בשלו היום, אכלו מחר
זו אולי השיטה המעניינת ביותר ברשימה: מבשלים את האורז, מקררים אותו היטב במקרר ולאחר מכן מחממים אותו מחדש.
הקירור משנה חלק ממבנה העמילן ומגדיל את כמות ה"עמילן העמיד", עמילן שמתפרק ונספג פחות בקלות במעי הדק. מחקר שנערך באוניברסיטת אינדונזיה השווה בין אורז לבן טרי לבין אורז שקורר במשך 24 שעות ב-4 מעלות ולאחר מכן חומם מחדש. החוקרים מצאו באורז המקורר והמחומם יותר עמילן עמיד ותגובה גליקמית נמוכה יותר.
הדיאטנית מייגן רו מציינת כי במקרים מסוימים ההשפעה על התגובה הגליקמית עשויה להיות משמעותית. עם זאת, אין כאן נוסחת קסם: מידת ההשפעה תלויה בין היתר בסוג האורז, באופן ההכנה ובאדם שאוכל אותו, והמחקרים אינם מצביעים על שיעור הפחתה אחיד בכל מצב.
4. מה שאוכלים עם האורז חשוב לא פחות
השינוי החשוב ביותר עשוי להיות דווקא בהרכב הצלחת. במקום לבסס את הארוחה על מנה גדולה של אורז, אפשר לשלב לצדו מקור לחלבון, כמו עוף, דג או טופו, והרבה ירקות עשירים בסיבים.
גם סדר האכילה עשוי להשפיע. מחקרים מצאו שאכילת ירקות וחלבון לפני הפחמימות יכולה למתן את העלייה ברמת הסוכר לאחר הארוחה. במחקר שכלל 18 מבוגרים בריאים, אכילת הירקות והחלבון לפני הפחמימות הייתה קשורה לשטח מתחת לעקומת הגלוקוז שהיה נמוך בכ-41% בהשוואה לאכילת מרכיבי הארוחה יחד.
ומה לגבי חומץ והליכה אחרי הארוחה?
יש עוד כמה צעדים שעשויים לעזור. מחקרים מצאו כי צריכת חומץ לצד ארוחה עשויה להפחית את תגובת הגלוקוז והאינסולין לאחר האכילה. סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של ניסויים קליניים מצאה השפעה מובהקת, אם כי המחקרים שנכללו בה היו שונים זה מזה, ולכן אי אפשר לתרגם את הממצא להבטחה אחידה לכל ארוחה או לכל אדם.
גם הליכה של 10-15 דקות לאחר הארוחה עשויה לסייע למתן את העלייה ברמת הסוכר.
בשורה התחתונה, לא חייבים להיפרד מהאורז הלבן. לפעמים דווקא הדרך שבה מכינים אותו, המזונות שמצרפים אליו ואפילו הסדר שבו אוכלים את מרכיבי הארוחה יכולים לשנות את התגובה של הגוף.
עבור אנשים עם סוכרת או מי שנוטלים תרופות להורדת רמת הסוכר, השינויים האלה אינם תחליף להנחיות רפואיות או תזונתיות אישיות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו