עפרה, בית אל ופסגות הם שמות יישובים שאנחנו שומעים עליהם בחדשות, אבל האמת היא שהכביש המחבר בין היישובים הללו, כביש 60, הוא הרבה יותר מזה. לאורכו נמצאת התיישבות יהודית וממוקמים יקבי בוטיק נהדרים, חלקם כבר מוכרים לחובבי היין, כמו גבעות, שילה, פסגות, הר ברכה ועוד, וחלק נוסף שעדיין מחכה להתגלות. אחד מהיקבים הנחבאים הללו הוא יקב בית אל.
בבית אל מתגוררים בני הזוג נינה והלל מן. הלל, אגרונום קליפורני (אוניברסיטת דייוויס), עלה לישראל בשנת 1981. הוא נולד למשפחה בעלת יקב בעמק סונומה וינק את האהבה לענבים מקטנות. בשנותיו הראשונות בארץ הוא ריכז את הטיפול בכרמים של קיבוץ שעלבים שתוצרתם נמכרה ליקבי כרמל (אז עוד "כרמל מזרחי"), ושם בקיבוץ הוא הכיר את בת זוגו.
לפני כ־22 שנים, כשעברו לבית אל, הוא נטע את הכרמים הראשונים שלו בסמוך לביתם החדש. כיום הוא כבר מטפח כ־70 דונם של כרמים המפוזרים בעיקר בשומרון ובבנימין - בחוות גלעד, יצהר, תפוח ועמונה הסמוכה, אך גם ליד טירת יהודה שבשיפוליו המערביים של ההר.
כמו כל חקלאי פיקח, גם כוחו של הלל אינו בדיבורים אלא בעשייה. בחלוקת העבודה הבלתי כתובה בין בני הזוג, הוא משמש כורם ויינן, בעוד על השיווק והמכירות מופקדת נינה. היא ישראלית שורשית אמנם, אך עם השנים אימצה מבטא אמריקני לצד החיוך והאופי הצברי־קיבוצניקי. שר הפנים ושרת החוץ. שילוב שכזה, שעובד מצוין.
"לצערי, רוב החברים שלנו בהתיישבות עדיין לא צרכנים גדולים של יין", מספרת נינה, "אבל אנחנו עובדים על זה, ובכל ליל שבת כשמוזמנים אלינו אורחים אנחנו פותחים שני בקבוקי יין ונותנים להם לשתות ולהתרשם. העניין הוא שכאשר אין לנו אורחים - אנחנו פותחים ארבעה בקבוקים ואיכשהו גם מסיימים אותם", היא צוחקת.
את היינות טעמנו בירושלים, בביתם של ידידי המשפחה, חתן פרס נובל לכלכלה פרופ' ישראל אומן ורעייתו בתיה. בהכללה ניתן לומר כי הטרנד הנוכחי, יינות רזים וחמצמצים בסגנון בורגון או טוסקנה שכמה ממבקרי היין בארץ מנסים לקדם, פסח על יקב בית אל. היין שלהם מתאפיין בסגנון העולם החדש - הוא בעל אחוזי אלכוהול ניכרים וטעמי פרי מודגשים עד מתקתקים לצד עץ אמריקני וצרפתי רחב.
מתברר שיש עדיין שוק לא קטן ליינות הללו, והאמת? הרבה יותר קל להתחבר לסגנון כזה של יין, עסיסי ושמח, וגם שתיינים מנוסים יתאהבו בו. אפילו השכנים של הלל ונינה, וסביר להניח שגם אתם.
קריניאן בית אל, נוף צוקים SINGLE VINEYARD 2017
מקור הענבים בכרם בית אל הוותיק, והם התבגרו תקופה קצרה (כחצי שנה) בחביות צרפתיות, בשימוש שני. יש ליין צבע בורדו־סגול צעיר ועז, והוא שופע ארומות של פרי אדום טרי ועסיסי, מתקתק ושמח. בלגימה הוא קטיפתי ורך, לא מורכב מדי אלא מזכיר נקטר עסיסי, ודווקא הסיומת אלכוהולית במקצת. הוא יכול להיות יופי של כניסה לעולם היין גם למי שעדיין נרתעים מיינות איכות (מחיר מומלץ - 99 שקלים).
מרלו "תפוח", טל בנימין, 2016
מקור הענבים בכרם כפר תפוח. יין רציני בהרבה ואולי הטוב בסדרת "טל בנימין", שחווה כעשרה חודשי חבית. שלל דובדבנים ופטל שחור באף לצד שוקולד בלגי כהה ואספרסו. בחך הוא עגול, מלא עזוז ומלטף את הפה ברכותו. עולם חדש במיטבו. יוצרו ממנו 3,400 בקבוקים בלבד - אז כדאי למהר... (מחיר מומלץ - 130 שקלים).
קברנה סוביניון RESERVE REVALATION, 2016
יין הדגל של היקב עשוי 100% ענבי קברנה סוביניון מאדמת הטרה־רוסה של כרם בית אל, ששכשכו כ־20 חודשים בחביות חדשות. ארומה מפתה של פרי שחור (דובדבן, שזיף), וניל ושוקולד מריר עם שמץ תיבול אקזוטי (אניס, ציפורן) ברקע. גוף עשיר ומלא ומורכבות שנחשפת עם כל לגימה. בליגה של הגדולים (מחיר מומלץ - 185 שקלים).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו