חשק מוצדק למתוק? מחקר יפני חדש מצא כי שוקולד מריר עשוי לשפר את הזיכרון תוך שעה אחת בלבד. ההשפעות לטווח ארוך אצל בני אדם טרם נבדקו, אך בכל זאת מציינים החוקרים כי מדובר בממצא "מעניין מאוד".
חוקרים מהמכון הטכנולוגי שיבאורה בטוקיו גילו שכאשר עכברים קיבלו פלבנולים - תרכובות צמחיות הידועות בתכונות נוגדות החמצון שלהן - המוח שלהם שחרר נוראדרנלין, שהוא חומר כימי המשפר ערנות וריכוז.
בתוך שעה בלבד, העכברים הציגו ביצועי זיכרון טובים בכ-30% לעומת קבוצת הביקורת, כך לפי הממצאים שפורסמו בכתב העת המדעי Current Research in Food Science. בנוסף, הם הפגינו פעילות מוטורית מוגברת וסקרנות רבה.
ראש צוות החוקרים, יאסויוקי פוג'יי, הסביר כי לא מדובר רק בהשפעה כימית - אלא גם חושית. "הטעם המריר של הפלבנולים עצמו משמש גירוי שמעביר אותות ישירות למערכת העצבים המרכזית", אמר. לדבריו, תחושה זו מפעילה את מערכת העצבים הסימפתטית, אותה המערכת שאחראית על ערנות ותגובות לחץ.
הטעם הוא שקובע
במהלך הניסוי ביצעו העכברים מבחן "זיהוי אובייקט חדש": הם נחשפו לשני חפצים זהים, ולאחר מכן אחד מהם הוחלף בחדש. העכברים שהקדישו יותר זמן לחפץ החדש נחשבו כמי שזוכרים את הקודם - מה שמעיד על שיפור בזיכרון.
לפי החוקרים, מנגנון הפעולה נובע דווקא מהטעם ולא מספיגה בגוף. התחושה המרירה, המוכרת מאכילת שוקולד מריר או שתיית תה חזק, מפעילה עצבים המחוברים ישירות לגזע המוח, שם ישנו אזור קטן הקרוי locus coeruleus, שמשחרר נוראדרנלין ומסייע לשימור מידע חדש.
החוקרים מסבירים כי זה עשוי להסביר מדוע תזונה עשירה בפלבנולים נקשרה בעבר לשיפור בזיכרון בקרב מבוגרים. התרכובות הללו לא מגנות על תאי המוח כשלעצמן, אלא מעוררות את מערכת הערנות של הגוף ובכך מסייעות בלמידה ובמיקוד.
דומה לפעילות גופנית
פוג'יי ציין כי "תגובות הלחץ שהפלבנולים מעוררים דומות לאלו המופיעות בעת פעילות גופנית. לכן, צריכה מתונה שלהם, גם אם הספיגה נמוכה, עשויה לשפר את הבריאות ואיכות החיים". עם זאת, הוא הדגיש כי המינונים שנבדקו בעכברים היו גבוהים בהרבה מהכמות המצויה במנת שוקולד מריר או פירות יער רגילה.
החוקרים מדגישים כי יש צורך בבדיקות נוספות בבני אדם כדי לברר אם השפעה דומה מתקיימת גם אצלם, וכן לבדוק האם חשיפה ממושכת עלולה להביא לתופעות לוואי או להפחתת ההשפעה.
ד"ר ג'ונסון מון, נוירולוג מבית החולים Providence St. Jude שבקליפורניה, הוסיף כי אמנם שוקולד מריר עשוי להכיל מספיק פלבנולים כדי להשפיע, אך כמות הסוכר, השומן והקלוריות שבו עלולה לקזז את היתרון. "עדיין אין מספיק נתונים כדי להמליץ על שוקולד מריר כדרך בטוחה ויעילה לשיפור הזיכרון", אמר, אך הוסיף כי בכל זאת מדובר בממצא "מעניין מאוד".
לדבריו, המחקר מדגים כיצד אפילו טעימה ממולקולה מסוימת יכולה לעורר במהירות שינויים משמעותיים במוח. "אם יתברר שמדובר בדרך יעילה ובטוחה לשפר את פעילות המוח - אולי באמת נתחיל לאכול קצת יותר שוקולד מריר", סיכם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו