לאכול את הגליל: חמש פנינים קולינריות שהפתיעו אותנו

כשסיירנו בגליל המערבי שאלתי את עצמי למי מתגעגעים אנשי הגליל כשהם מבשלים אוכל, מארחים אנשים ויושבים יחד לשולחן. בכל מקום שבו ביקרנו התשובה הייתה שונה מעט, אבל אולי כדאי להתחיל ביקב של קיבוץ כישורית, היכן שבוצרים ענבים ומייצרים יין ביקב מקומי.

ביקב מספרים שבסקירות ארכיאולוגיות באזור נחשפו שרידים של גתות. במשך זמן רב, מתום העידן הביזנטי ליתר דיוק, לא נעשה בהן שימוש ומעט מאוד ענבים (אם בכלל) נבצרו במקום, שחסה תחת שלטון מוסלמי האוסר על שתיית אלכוהול. היום אנשים בעלי צרכים מיוחדים בוצרים את הענבים בכרם ומשתתפים בתפעול היקב. מישהו התגעגע לייצר כאן יין, ובדרך יוצאת דופן.     

בחודש הבא (בין ה־15 ל־17 בדצמבר, בימים חמישי עד שבת) ייערך "פסטיבל החורף". עמותת "זמן גליל מערבי" יזמה עשרות אירועים וסיורים באתרי תיירות באזור, שאליהם יהיה אפשר להגיע רגע לפני חג החנוכה וחג המולד. העמותה מקיימת את הפסטיבל כבר יותר מעשור ומאגדת תחתיה עשרות עסקים עצמאים קטנים בגליל המערבי במטרה לקדם אותם יחד. לרגל הפסטיבל נחשפנו לחמש פנינים קולינריות שהקהל הרחב יוכל ליהנות מהן במאורע עצמו, ובמשך רוב ימות השנה.

קיבוץ כישורית

בקיבוץ כישורית שעל רכס הרי הגליל המערבי חיים כמה מאות חברים. כ־200 מהם בעלי צרכים מיוחדים. מרכזי התעסוקה קמו כדי לענות על צורכי החברים, ביניהם ארווה טיפולית, גן ירק אורגני, יקב כישור, דיר אורגני, מאפייה וכלבייה של שנאוצרים. בקיבוץ פועלת גם חנות שמוכרת את התוצרת המקומית.

במסגרת הפסטיבל יצא לדרך שיתוף פעולה עם חוות רום, שבה חובצים גבינות מחלב עזים. מדובר בגבינות מחלב מרעה שנחלב ללא עיבור של הגדיות, כך שגם טבעונים יכולים ליהנות מהן. במפעל של החווה פועל פרויקט לשילוב מתמודדי נפש, שמקבלים תמיכה ראשונית אחרי שעברו תקופת אשפוז ממושכת. המשתתפים בתוכנית משתלבים בה דרך משרד הרווחה לתקופה זמנית, אך לעיתים הם יכולים לעבוד במפעל במשך כמה שנים. לעומתם, החברים בעלי הצרכים המיוחדים בקיבוץ כישורית מתגוררים בה לכל החיים.

יקב כישור וחוות רום משתפים פעולה במסגרת הפסטיבל ומציעים במסגרתו חוויה של ערב חורפי עם טעימות יין וגבינות בליווי אנשי הצוות. לתוצרת המקומית יש טעם עדין וממכר. מדובר בעזים מקומיות שרגילות לטבע הארץ־ישראלי. היין שמיוצר ביקב עובר התיישנות בחביות עד שנה וחצי. מי שכבר ביקור בטעימות יין בארץ ובחו"ל יופתע לטובה מהרמה הגבוה, ומהשילוב המנצח של כוס יין לבן עם גבינת קממבר גלילית. המחיר: 130 שקלים לאדם.

עכו העתיקה

ישראלים נוהגים לבקר בעכו כדי ליהנות מטיילת החוף המרהיבה, לערוך קניות ולהתאכזב מכנאפה בשוק המקומי. בבית אל־יסמין בסמטאות של עכו אנחנו פוגשים את מרים עיק לסעודה כיד המלך.

במרכז התפריט: "סוניה", מאכל ערבי מסורתי הכולל קציצות עגולות מבשר מעורב של כבש ובקר, טבולות בקערת טחינה עם שמן זית ולימון.

לצד הסוניה מוגשים בין היתר מרק עדשים כתומות, אורז עם עוף ועלי גפן. בבית המרהיב ביופיו והגדוש בציורי קיר כחלחלים, אפשר להתארח ללינה (בתשלום). מדובר במבנה עות'מאני בן 400 שנה, שאוצר בתוכו זיכרונות מעידן אחר בארץ. 

את סודות המטבח למדה מרים מדודתה. לדבריה, עם השנים היו מי שטענו שהיא אף התעלתה עליה בעקבות הרצון הבלתי מוסבר שלה לשנות את המאכלים המסורתיים ולהוסיף להם ט'אץ ייחודי. במהלך הפסטיבל היא תארח משפחות לארוחת צהריים חורפית. המחיר: 130 שקלים למבוגר, 70 שקל לילד. 

ג'ת הגלילית

בין הדרכים העקלקלות של הכפר ג'ת אנחנו מגיעים לביתה של נוהאד ביסאן. כבת לעדה הדרוזית נוהאד למדה את תחום הקונדיטוריה במרכז הארץ ושילבה אותו עם המטבח המסורתי.

בעבר פעל במקום בית קפה, אבל אירוע אחד בחייה של ביסאן אילץ אותה לסגור את העסק. בתה הקטנה של נוהאד עברה פציעה בידה ומאז היא מקדישה את זמנה לטיפול בה. בעקבות כך היא עברה לאירוח טעימות קינוחים, לסדנאות אפייה וליקוט בטבע ולליווי קבוצות בנבכי המסורת הדרוזית. מאבק מרגש לעצמאות למרות קשיי החיים.

במסגרת הפסטיבל נוהאד מארחת קבוצות לטעימות בביתה, שכוללות מעמולים עם תמרים ופיסטוקים, קינוחים מסורתיים כמו "לילות ביירות" (כן, זה טעים כמו שזה נשמע) ועוד. הקינוחים מצליחים לשמור על טעם מיוחד מבלי לגלוש למתיקוּת יתר שמאפיינת את המטבח המערבי. אנחנו זכינו לטעום גם את הלבּנה והתה החריף שהיא מגישה לאורחים. הבית עצמו משקיף על עמק ירוק ומדהים ביופיו. המחיר: 60 שקל לאדם. 

מושב יערה

"הקוסקוס של רותי" הוא עסק עצמאי שהתחיל בכלל במקרה. רותי ובעלה גילי הקימו אותו בעקבות הצורך לממן את הגן של הילדה. רותי, שעבדה במפעל לשתלי שיניים, התחילה למכור לעובדים מהקוסקוס הביתי שלה שהפך לשם דבר.

השמועה על המנה האלוהית התפשטה כמו אש בשדה קוצים. קוסקוס אלג'יראי עם גרגרים דקים־דקים שמוכנים בעבודת יד. מרוב ביקוש לקוסקוס, רותי עזבה את עבודתה במפעל והקדישה את כל זמנה לעסק העצמאי שבו לוקחים חלק כל בני המשפחה. נקודת הקושי הפכה למקפצה לעצמאות. בתקופת הקורונה העסק קפץ מדרגה ובית המשפחה ביישוב יערה התחיל לארח אירועים בשטח הפתוח שבחצר הגדולה.

במהלך הזמן נוספו לעסק מנות נוספות, לרבות מרקים, סלטים ועוד. רותי מספרת שחברה מרוקאית שלה אמרה לה שקוסקוס הוא מאכל של הודיה שמוגש בחגים ובשמחות. ואכן, רותי מצאה את עצמה מודה מדי יום, כשהיא מרגישה שהיא עושה את מה שנועדה לו. במסגרת הפסטיבל רותי תארח קבוצות בביתה ביישוב, ותשתף פעולה עם שוקולטיירית מקומית.

קיבוץ יודפת

"קפה יודפת" של הקיבוץ הגלילי הוא נקודת עצירה אולטימטיבית למי שמטייל בצפון בכלל ובגליל בפרט, וגם מקום מומלץ לטבעונים שבנינו.

בית הקפה לא מציע מנות בשריות, ומפצה על כך בשלל קציצות תרד, טורטיות, סלטים, קינוחים ומאפים. המקום משקיף אל עמקים ירוקים ופתוח שבעה ימים בשבוע (בסופי שבוע הדלתות נסגרות אחר הצהריים).

בעלי בית הקפה, שרון פרז, מספרת שמדובר בקיבוץ שיתופי (שעבר הפרטה ברמה מסוימת). קיים אתגר להוציא אנשים מהבית ומכיוון שהאזור גם לא ניחן במקומות בילוי רבים, העסקים העצמאים מקיימים שיתופי פעולה רבים. דווקא מתוך האתגר העסקי נולד "הביחד" המאפיין את המורשת הקיבוצית. "בית קפה לבד ותיאטרון לבד זה קשה, אבל ביחד זו נקודת חוזק", היא אומרת.

במסגרת הפסטיבל בית הקפה משתף פעולה עם תיאטרון זיקית. הרעיון הוא שעת סיפור לילדים וסופגנייה בבית הקפה. המחיר: 40 שקל לאדם.

הכותב היה אורח של עמותת "זמן גליל מערבי"