"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חרקים, שיער ונסורת: 10 רכיבים שלא ידעתם שמסתתרים באוכל שלכם

חרקים שנותנים לממתקים צבע וברק, קולגן מעורות ועצמות וחומר שמקורו בצמחים ובעץ • מאחורי שמות תמימים ברשימות הרכיבים מסתתרים לפעמים מקורות מפתיעים במיוחד, אבל לפני שנבהלים חשוב לדעת: הזוי לא בהכרח אומר מסוכן

0השמעה
הרכיבים ההזויים שמסתתרים במוצרים מוכרים , Gemini
הרכיבים ההזויים שמסתתרים במוצרים מוכרים | צילום: Gemini

רובנו קוראים את רשימת הרכיבים בעיקר כשאנחנו רוצים לדעת כמה סוכר או קלוריות יש במוצר. אבל לפעמים דווקא השמות הקטנים שאנחנו מדלגים עליהם מסתירים את הסיפורים הכי מפתיעים.

אנחנו אוכלים, שותים ומשתמשים במוצרים האלה כמעט בכל יום, בלי לעצור לחשוב מה באמת מסתתר בתוכם. מאחורי הטעם, הצבע, המרקם והריח המוכרים מסתתרים לפעמים רכיבים שמגיעים ממקורות שלא היינו מעלים על דעתנו מעצים וחרקים ועד בעלי חיים וחומרים שמשמשים גם בתעשייה.

אז הנה 10 מהרכיבים המפתיעים וההזויים ביותר שאפשר למצוא במוצרים יומיומיים.

1. נסורת ועץ

תהיתם פעם איך הגבינה המגוררת בשקית לא נדבקת כולה לגוש אחד? אחת הסיבות היא צלולוז, סיב שמופק מצמחים ולעיתים גם מעץ. משתמשים בו בתעשיית המזון כדי למנוע הידבקות והיווצרות גושים. אפשר למצוא אותו גם במוצרים כמו רטבים, תערובות לעוגות ודגני בוקר.

2. שיער אדם ונוצות ברווז

L-Cysteine היא חומצת אמינו שמשמשת בתעשיית האפייה כדי לשפר את הבצק. בעבר היא הופקה גם ממקורות כמו שיער אדם, נוצות, קרניים וזיפי בעלי חיים. כיום ניתן לייצר אותה גם בתהליכים תעשייתיים אחרים.

3. "קיא" של לווייתנים - אמברגריס

אמברגריס הוא חומר שנוצר במערכת העיכול של לווייתני זרע ונפלט מגופם. בעולם הבשמים השתמשו בו כחומר שעוזר לריח להחזיק מעמד זמן רב יותר. כיום משתמשים בעיקר בתחליפים סינתטיים, אבל אמברגריס טבעי עדיין נחשב נדיר ויקר.

4. "חול" בתוך האוכל - סיליקון דיאוקסיד

סיליקון דיאוקסיד הוא חומר שנמצא בטבע ומהווה מרכיב מרכזי בחול. בתעשיית המזון משתמשים בו בכמויות קטנות כדי למנוע מאבקות ומוצרים יבשים להפוך לגושים.

5. חרקים מורתחים - כרמין

הצבע האדום הבוהק שיש בחלק מהממתקים, המשקאות ומוצרי הקוסמטיקה מגיע לעיתים מכרמין. זהו צבע שמופק מחרקים קטנים שנקראים קוצ'יניאל.

6. הפרשות חרקים על סוכריות - שלאק

שלאק מוכר בעיקר כציפוי מבריק לעץ, אבל הוא משמש גם כדי לתת ברק לסוכריות, סוכריות גומי, פולי קפה ופירות מסוימים. את החומר מפיקים מהפרשות של חרק ה־Lac.

7. הפרשות של בונים - קסטוריום

קסטוריום הוא חומר שמופק משקיקים הנמצאים באזור בסיס הזנב של בונים. בעבר השתמשו בו בעיקר בבשמים, ובמקרים מסוימים גם כחומר טעם.

8. נוזל קירור - פרופילן גליקול

פרופילן גליקול משמש במגוון תחומים, כולל בנוזלי קירור מסוימים. הוא גם נמצא בחלק ממוצרי המזון, בזכות היכולת שלו לשמור על לחות. אפשר למצוא אותו, למשל, בתערובות לעוגות, גלידות ורטבים.

9. עורות ועצמות בעלי חיים - ג'לטין

ג'לטין, שנמצא בסוכריות גומי, מרשמלו וקינוחים שונים, מיוצר מקולגן. את הקולגן מפיקים בעיקר מעורות, עצמות וסחוסים של בעלי חיים, כמו חזירים ובקר.

10. הסיליקון של צעצוע ה"סילי פאטי" במטוגנים

PDMS הוא סוג של סיליקון שמשמש גם בחומרים כמו "Silly Putty". בזכות היכולת שלו למנוע הקצפה, משתמשים בו גם בתעשיית המזון, כולל בשמן טיגון מסחרי. הוא עוזר להפחית הקצפה והתזות בזמן הטיגון.

אז לפני שאתם מתחילים להסתכל בחשדנות על כל סוכרייה, פרוסת לחם או מנה מטוגנת אל דאגה. זה שחומר מסוים נשמע מוזר או אפילו מגעיל, לא אומר שהוא מסוכן.

החומרים האלה משמשים בכמויות המותרות ובצורות שאושרו לשימוש במזון ואפשר להמשיך לאכול, רק שעכשיו אתם יודעים קצת יותר על מה שעשוי להסתתר מאחורי רשימת הרכיבים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר