"הבבון מרחובות שבא להתלונן על השניצל הוא גם חלק מהפרנסה שלי"
"הפסטה נאצי" טל רשבסקי שוב ממשיך לספק ציטוטים ללא פילטרים • הפעם הוא מכנה מבקר מרחובות "בבון", מלגלג על השניצל של סבתא שלו אך מודה שהוא עדיין צריך אותו כלקוח • בהמשך הוא מסביר למה שניצל התירס ב-88 שקלים הוא דווקא המנה הכי פחות רווחית
|עודכן:
ה"פסטה נאצי" טל רשבסקימספק עוד חומר מסעיר סביבו. בפרק החדש של הפודקאסט של נדב בורנשטיין ובן זוגו כפיר ארביב, "לשבת לקחת", רשבסקי נע בין פדנטיות קולינרית אובססיבית לבין ציניות חסרת פילטרים כלפי חלק מקהל הלקוחות שלו והתוצאה היא טקסט שלא משאיר מקום לניטרליות.
כשנשאל עלהשניצלהמדובר במסעדה שלו, רשבסקי לא מהסס לקבוע מחדש את החוקים: "השניצל שלנו פצצה, הוא הכי טוב בישראל".
אלא שמיד לאחר מכן הוא מספק עקיצה על רמת הקולינריה המקומית כשהוא מוסיף: "נכון, הרף הוא קטן". הוא מבהיר כי היה מודע מראש לתגובות הקהל: "ידעתי שהרבה אנשים ירימו גבה על שניצל שהוא לא קריספי חול".
"אני אקרא להם בבונים, ערס יכול להיות אינטליגנט"
את הביקורות מהציבור הוא מקבל בפחות סבלנות, כשהוא מתייחס בסרקזם גלוי לסרטוני הטיקטוק ולחוות הדעת ברשת: "הבבון שהגיע באוטובוס מרחובות, לצלם בטיקטוק ולהתלונן שהשניצל של סבתא שלו יותר טעים הוא גם חלק מהפרנסה שלי".
בהמשך הראיון הוא שוב מציין: "הרבה לקוחות ערסים שבאים לאכול אצלי מעדיפים פירורי לחם של סופרמרקט". כשבורנשטיין שואל אותו "למה הם ערסים?", הוא משיב: "אני אקרא להם בבונים, ערס יכול להיות אינטליגנט".
View this post on Instagram
חמאה מצרפת ואופרציה של 88 שקלים
לצד הציטוטים מעוררי הסערה, רשבסקי מספק הצצה למאחורי הקלעים של התמחור והפילוסופיה הקולינרית במסעדות שלו. בהתייחסו למחיר מנת שניצל התירס ב-88 שקלים הוא מבהיר כי לא מדובר בחזירות מסחרית: "שניצל תירס הוא המוצר הכי פחות רווחי. מי שיודע כמה תירס גלי עולה לקילו וינסה בבית להכין שניצל אחד מתירס גלי, שיעשה את החשבון לבד".
הפדנטיות שלו מתבטאת בכל ניואנס במטבח: "הפירה מפוצץ חמאה. החמאה היא מצרפת, זה לא חמאה של תנובה והתפוח אדמה הוא באטר. זה ניואנסים קטנים".
הוא מוסיף כי החלפת שמן בצ'יפסר פעמיים ביום ולא פעם אחת היא "הון של כסף, אנשים אומרים 'זה שטויות', זה לא שטויות".
"הלקוח לא יידע מזה, אני יודע מזה"
עם זאת, רשבסקי מפגין כנות כשהוא מודה שלא כל החלטה קולינרית מוכיחה את עצמה: ייצור פירורי לחם מאפייה עצמית הוא "אופרציה מטורפת שלא בטוח שווה את זה, אבל כבר התחייבתי עליה".
הסטנדרטים הגבוהים במטבח אינם נובעים לדבריו מחסד צרכני, אלא מדחף פנימי כמעט אובססיבי: "אף אחד לא ידע מהלקוחות אם עשיתי את זה או לא, לי אכפת, הלקוח לא יידע מזה, אני יודע מזה".
מאחורי ההתבטאויות החריפות של רשבסקי עומדת תפיסת עולם ברורה גם כשהלקוח לא יבחין בהבדל, מבחינתו אין סיבה להתפשר. עבורו, הפדנטיות אינה רק חלק מהשירות שמקבל הסועד, אלא סטנדרט אישי שהוא מציב לעצמו במטבח גם כשהמחיר לכך הוא זמן, כסף ולעיתים גם ביקורת.
טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו