"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא עוד "אש בינונית" ו"לפי העין": החידושים שמוציאים את הניחושים מהמטבח

אורז שיודע מתי הגיע הזמן להנמיך, סטייק שנמדד מבפנים ופיצה שמקבלת חום של עד 340 מעלות • לקראת מרתון הבישולים של החגים, הטכנולוגיות שמנסות לקחת אחריות על אחד המשתנים הכי חמקמקים במטבח, ולהשאיר לנו את הטעם

0השמעה
כמה זה באמת "לפי העין"? , טקה סטודיו
כמה זה באמת "לפי העין"?. צילום: טקה סטודיו

יש משהו קצת מטעה במתכונים של היום. מצד אחד, מעולם לא היה קל יותר ללמוד להכין כמעט כל דבר. סרטון של פחות מדקה יכול ללמד אותנולקפל רביולי, להכין לחם מחמצת או להעמיד סיראורזשנראה מושלם. מצד שני, בדיוק ברגע שבו מסתיים הסרטון מתחיל החלק המורכב באמת.

"מבשלים על אש בינונית", "מנמיכים לפי הצורך", "אופים עד להשחמה", "מוציאים כשהבשר מוכן". ארבע הוראות קצרות שמניחות שלקורא יש ידע שקשה להעביר במילים. כמה חמה באמת המחבת? מתי צריך להנמיך? ומה בדיוק פירוש "מוכן" כשמדובר בנתח בשר שעוד אי אפשר לראות את מרכזו?

זו אינה רק בעיה של מתחילים. גם בשלנים מנוסים יודעים עד כמה מחבת אחרת או תנור שמפזר חום בצורה שונה יכולים לשנות מתכון מוכר.בישולהוא לא רק רשימת מרכיבים וטיימר. הוא רצף של החלטות קטנות על חום, זמן ולחות.

וזה בדיוק המקום שאליו מכוונים החידושים שנמצאים כיום בחנויות לקראת החגים. לא להמציא לנו מתכונים, אלא לנסות לייצר שליטה מדויקת יותר במה שקורה להם בזמן אמת.

הקו הדק בין אורז אחד אחד לגוש פחם,צילום: טקה סטודיו

כשהכיריים יודעות לבד מתי להנמיך

קחו אורז. בתחילת הבישול צריך להגיע לרתיחה, אבל מהר מאוד נדרש מעבר לחום נמוך מספיק כדי שהנוזלים ייספגו מבלי שהתחתית תישרף. בכיריים חדשות חיישני טמפרטורה מתחת למשטח מודדים את החום שחוזר מהסיר, ומערכת הבקרה משנה את ההספק בהתאם. בתוכנית אורז, למשל, המערכת יכולה להביא את המים לרתיחה ואז להפחית את העוצמה אוטומטית במקום שהבשלן יצטרך לזהות בעצמו את הרגע המדויק.

אותו עיקרון עובד גם ביוגורט. כאן צריך לשמור במשך זמן ממושך על סביבה יציבה של כ-40 עד 45 מעלות, מספיק חם כדי לאפשר לתרביות לפעול אבל לא מספיק כדי "לבשל" את החלב. בכיריים רגילות גם הדרגה הנמוכה ביותר עלולה להיות חזקה מדי. מערכת שמווסתת את החום באופן רציף הופכת את התהליך להרבה פחות תלוי בניחוש.

ומה שנכון לסיר קטן נכון גם למחבת גדולה. בבישול פאייה הבעיה אינה רק עוצמת החום אלא הפיזור שלו. המרכז עלול להיחרך בזמן שהשוליים עדיין מחכים. תוכניות חדשות מנהלות את מחזורי החימום על פני שטח רחב יותר כדי לקבל פיזור מאוזן. הטכנולוגיה לא מלמדת אתכם להכין פאייה. היא פשוט מנסה לגרום לכך שכל הפאייה תתבשל באותו זמן.

לא מצפים מכם להבין לבד,צילום: טקה סטודיו

הסטייק לא קורא שעון

גם התנורים מתחילים לטפל במשפטים המעורפלים של המתכון. "אופים עד שמוכן" נשמע פחות חד-משמעי כשמדובר בנתח בשר. כאן נכנס לתמונה מדחום צלייה מובנה שמוחדר למרכז המזון ומודד את טמפרטורת הליבה בזמן הצלייה, כך שהנתח לא יוצא מהתנור רק כי נגמר הזמן שנכתב במתכון. במקום לנחש מה קרה בפנים לפי מה שרואים בחוץ, עובדים לפי הטמפרטורה במרכז עצמו.

במקביל, קיימות מערכות שבהן בוחרים את סוג המזון ומזינים את משקלו, והתנור קובע את החום והזמן מתוך תוכניות מובנות. לצד זה נכנסות גם תוכניות שף אוטומטיות. לא מדובר בתנור שטועם את הרוטב ומחליט שחסר מלח. הוא פשוט לוקח לעצמו את החלקים המתמטיים יותר בארוחה.

לפעמים צריך פשוט הרבה יותר חם

גם "אופים ב-180 מעלות" מתברר לפעמים כהוראה חלקית. מי שאפה כמה מגשים יחד מכיר את הרוטציה באמצע, את החלפת המקומות ואת העוגיות שבצד אחד כבר שחומות ובצד השני עדיין מתלבטות. מערכות פיזור חום היקפי מוסיפות גוף חימום בחלקו האחורי של התנור ומסייעות לחום להגיע באופן אחיד יותר לכל חלל האפייה. המשמעות היא אפשרות לעבוד עם שתיים או שלוש תבניות במקביל בלי להפוך את האפייה לרולטה.

בצד השני של הסקאלה יש מנות שפשוט צריכות יותר חום. תנורים ביתיים חדשים מגיעים כבר לכ-340 מעלות ומשלבים אבן אפייה שסופחת לחות ומעבירה חום ישירות לבצק. בחום כזה אפשר להגיע לאפייה מהירה מאוד של פיצה בסגנון נפוליטני. דגמים אחרים מגיעים לכ-300 מעלות ומשלבים גם טיגון באוויר חם, כך שאותו חלל יכול לעבור מאפייה רגילה לצלייה עוצמתית ולקבלת מעטפת פריכה.

פיצה כמו בטאבון,צילום: טקה סטודיו

ומה אם דווקא צריך אדים?

ולפעמים הפתרון הוא בכלל לא יותר חום, אלא יותר לחות. מערכות בישול באדים מאפשרות להשתמש באדים בלבד או לשלב אותם עם אפייה רגילה. בלחם, עוף ודגים השילוב הזה יכול לעזור לשמור על פנים עסיסי בזמן שהחלק החיצוני ממשיך לקבל חום והשחמה. קיימות גם פונקציות חימום מחדש באדים, שנועדו לצמצם את ההתייבשות של אוכל שכבר בושל.

אפילו בצק נכנס לתמונה. תוכניות התפחה מייצרות בתנור סביבה מבוקרת, ובחלק מהפתרונות מדובר גם בהתפחה מואצת. זה לא יגרום לאופי מחמצת לוותר על הידיים והעיניים שלהם, אבל הוא כן מוריד עוד משתנה אחד מהמשוואה.

את הטעם תשאירו לעצמכם

"הצרכן של היום לא בהכרח מחפש מכשיר שיעשה יותר דברים, אלא מכשיר שיעזור לו לקבל את התוצאה שהוא רוצה באופן עקבי", מסביר אסי ארביב, מבעלי יבואנית מותגי החשמל קלינטון סחר. לדבריו, "החידוש המשמעותי הוא לא עוד מסך, אלא היכולת לנהל בצורה מדויקת יותר את החום, הזמן והמעברים ביניהם".

וזה אולי הגבול הנכון בין בשלן למכשיר. הטכנולוגיה לא תחליט אם חסר מלח ברוטב או אם הבצל כבר מקורמל בדיוק לטעמנו. אלה עדיין המקומות שבהם היד, האף והחך קובעים. אנחנו נשמור לעצמנו את הטעם. הוא ישמור על הטמפרטורה.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר