"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא רק קוטג': הגבינה שיש בכל בית נעלמת מהמדפים

מגפה שמשמידה עדרים שלמים, זינוק חד במחירים, ומתחרות מעבר לים שנלחמות על עצם השם "פטה" • מאחורי הגבינה שמלווה כל סלט יווני מסתתר משבר שקט, וההחלטה שהציתה אותו שנויה במחלוקת

,עודכן
0השמעה
גבינה , איתיאל ציון
גבינה. צילום: איתיאל ציון

גבינת הפטה היא הרבה יותר ממרכיב בסלט היווני. עבור יוון היא "זהב לבן" של ממש, תעשייה שמגלגלת כמיליארד דולר בשנה. אבל השילוב של מגפה קטלנית והחלטת ממשלה שנויה במחלוקת מאיים כעת להפוך אותה ליקרה ולנדירה, ברחבי העולם.

בבסיס המשבר עומדת התפרצות חמורה של "אבעבועות כבשים ועיזים", נגיף מידבק להחריד שהתגלה לראשונה בצפון יוון באוגוסט 2024והחמיר דרמטית במהלך 2025. כדי לבלום את ההתפשטות נקטה ממשלת יוון מדיניות השמדה נוקשה: די במקרה בודד בחווה כדי שכל העדר יושמד.

מאז פרוץ המגפה הושמדו יותר מ-480 אלף כבשים ועיזים, ומאות חוות נסגרו או שותקו. "שלוש משפחות התפרנסו מהמקום הזה. תראו מה עשו לי", תיאר החקלאי קוסטס תאופילו, שאיבד את כל עדרו, בריאיון לסוכנות AFP.

החלטה אחת הרסה הכל

אבל דווקא החלטה אחת של הממשלה היא שהציתה את הזעם: הבחירה שלא לחסן את העדרים. הסיבה כלכלית, חיסון היה גורר איסור זמני של האיחוד האירופי על ייצוא חלב ומוצריו ופוגע ביצוא הפטה. ההחלטה הובילה למחאות ענק של חקלאים, ומומחים מזהירים כי הנזק ארוך הטווח של השמדת עדרים בעלי מטען גנטי ייחודי עצום בהרבה, שכן שיקומם דורש שנים.

ההשלכות כבר מורגשות בכיס

מחירי חלב הכבשים זינקו בלמעלה מ-10%, ועד יוני האחרון טיפס המחיר הסיטונאי של פטה יוונית ליותר מ-11 דולר לקילוגרם, עלייה של כ-33% בהשוואה לאשתקד. הערכות מצביעות על ירידה של כ-11% בייצור הפטה ב-2026 ועל מחסור של כ-30 אלף טון בחלב כבשים.

יבואנים ובעלי מסעדות ברחבי העולם סופגים בינתיים את הפערים, מחשש שהלקוחות יעברו לתחליפים זולים מבוססי חלב פרה, שחסרים את הטעם האדמתי והפיקנטי של המקור.

גבינת פטה,צילום: GettyImages

הבעלות על ''הפטה''

ומעל הכל מרחפת מלחמה על עצם השם. ב-2002, אחרי מאבק משפטי מול דנמרק, צרפת וגרמניה, העניק האיחוד האירופי לפטה מעמד של כינוי מקור מוגן (PDO): רק גבינה שיוצרה ביוון, מלפחות 70% חלב כבשים, רשאית לשאת את השם. אלא שההגנה תקפה באירופה בלבד.

בארה"ב, קנדה וטורקיה משווקים "פטה" תעשייתית על בסיס חלב פרה, זולה ונפוצה, ועסקאות סחר בינלאומיות שוחקות עוד ועוד את נתח השוק היווני. השאלה שנותרה פתוחה היא אם המחסור וההתייקרות ייצרו ואקום שייכבש בידי חיקויים תעשייתיים מעבר לים, או שהתעשייה העתיקה תצליח להתאושש בזמן.

מחלבה, אילוסטרציה - אייל מרגולין - ג'יני,
טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר