התפרצות מחלת הפה והטלפיים בישראל: חשש למכה בענף הבשר

האם ענף הבשר בארץ עומד בפני בעייה של ממש? האפשרות הזו עלולה להיות סבירה מאוד בעקבות התפרצות נרחבת של מחלת הפה והטלפיים בישראל בקרב פרות וכבשים. מדובר נכון לכתיבת שורות אלו בעשרות מוקדים בהם זוהתה המחלה, וכן בהחלה של הסגרים נרחבים.

המידע על המצב הבעייתי נמסר על ידי השירותים הווטרינריים בישראל ולפי המידע הזה תועדו 87 אירועים של חשד והתפרצות ברחבי הארץ. חלק מהמשקים והאזורים כבר תחת הסגר של 10 ק"מ.

חשוב לציין כי חלק מהמוקדים עדיין בבדיקה, אך אחרים כבר נמצאו כפעילים. בינתיים על פי הדיווחים מדובר על פיזור גיאוגרפי רחב של המקרים – מצפון הארץ ועד אזורי המרכז והדרום – ועל צורך בהפעלת צעדי בלימה מתמשכים.

המחלה שמדביקה במהירות

מחלת הפה והטלפיים נחשבת לאחת המחלות המדבקות ביותר בעולם החי. על פי דוחות השירותים הווטרינריים והספרות המדעית, הנגיף מתפשט במהירות בין בקר, כבשים, חזירים ועיזים דרך מגע ישיר, וכן באמצעות ציוד, רכבים ובני אדם העוברים בין משקים.

בעלי חיים שנדבקים סובלים מהתפרצות של שלפוחיות וכיבים בפה, ברגליים ולעיתים בעטינים, לצד חום, ריור, ירידה בתיאבון וצליעה. בדיווחים קודמים על התפרצות בישראל תוארו גם ירידה חדה בייצור חלב, פגיעה בתפקוד העדרים ובמקרים מסוימים תמותה של בעלי חיים צעירים.

מהו זן SAT1?

לפי גורמים מקצועיים, ההתפרצות הנוכחית מיוחסת לזן SAT1 – זן שנחשב נדיר מאוד באזור, ויש המעריכים כי ייתכן שמדובר באירוע ראשון מסוגו בישראל. בתוך כך בקרב גורמים בענף נשמעת ביקורת על היערכות המדינה להתפרצות. לפי טענות שעולות מהשטח, כבר בדצמבר 2025 דווח על הופעת הזן בלבנון, אך לטענתם לא בוצעה היערכות מספקת למניעת חדירתו לישראל. יש לציין כי גם לפי משרד החקלאות מקור ההתפרצות הוא כנראה לבנון.

ראובן ימין, מגדל טלאים ממושב חצב, מתאר את ההשלכות: "אנחנו אלה שנשארים עם ההשלכות בשטח. כשמחלות נכנסות לכאן דרך יבוא של בעלי חיים, זה לא נגמר בניירת או בבדיקות – זה מגיע אלינו לעדרים ולפרנסה שלנו. אתה רואה בעל חיים חולה וזה כבר מאוחר מדי. בסוף מי שמשלם את המחיר זה מי שנמצא בשטח ונדרש להתמודד עם ההתפרצות בזמן אמת".

ביקורת על ההיערכות

בנוסף, עולה ביקורת סביב היקף החיסונים שהוזמנו. לפי הטענות, הוזמנו כ-150 אלף מנות בלבד, בעוד הצורך המוערך עומד על כ-3 מיליון מנות לצורך כיסוי רחב של העדרים והפחתת הסיכון להתפשטות נוספת.

עוד נטען כי חלק מהחיסונים שעד היום ניתנים בפריפריה, לא מותאמים באופן מלא לזן SAT1, דבר שמעלה שאלות לגבי יעילות המענה הראשוני.

בהקשר לכך ממידע שהגיע לארגון ישראל נגד משלוחים חיים, תרכיבים שסופקו לאחרונה ע"י השרותים הוטרינרים של משרד החקלאות לחיסון בתחנות הסגר שאינן באזור סגר, לא כללו הגנה מפני הנגיף sat 1.

חשש להמשך התפשטות

יש לציין כי לדברי גורמים בענף, משלוחים חיים מהווים "צינור כניסה מתמשך" של סיכונים ביולוגיים למדינה.

ירון לפידות, ממייסדי ארגון "ישראל נגד משלוחים חיים", אמר כי "אנחנו שוב ושוב רואים דפוס קבוע שבו מערכות של יבוא והעברת בעלי חיים בין מדינות יוצרות סיכון ביולוגי מתמשך. לצד הפגיעה ברווחת בעלי החיים, מדובר במנגנון שמגדיל את הסיכון להתפרצות מחלות ולהפצתן בתוך ישראל. כל עוד לא משתנה המדיניות, החשיפה תישאר בעינה".

עוד מוסרים בארגון 'ישראל נגד משלוחים חיים' כי לפני מספר ימים הגיעה לישראל אנייה עמוסת עגלים וטלאים מרומניה. במהלך ההפלגה נכנס ההסגר שאליו יועדו בעלי החיים לסגר בשל מחלת הפה והטלפיים. בשל היעדר מתקן הסגר חלופי פנוי, נאלצו בעלי החיים להישאר על האונייה הצפופה בתנאים קשים במשך שלושה ימים נוספים, בזמן שהיא עוגנת בנמל.

ממשרד החקלאות טרם נמסרה תגובה.