טלטלה ברשת גרקו: הסניף בטיילת ת"א נסגר – ולא רק

הסיפור של גרקו מתחיל בכלל באהבה. אהבה של המסעדן צביקי עשת ליוון לאוכל, למוזיקה, לאיים, לטברנות הקטנות עם המפיות על הרצפה והאוזו שנשפך בנדיבות.

ב־2014 נפתח הסניף הראשון של גרקו בצפון תל אביב, ומאותו רגע היה ברור שיש פה משהו אחר. זה לא היה עוד מקום יווני, אלא חוויה שלמה. מוזיקה שמרימה את הערב, צלחות שמתנפצות ברגעי שיא, תפריט אלכוהול שמרגיש כמו בר בחוף במיקונוס ואווירה שלגמרי שגורמת לך לשכוח שאתה בכלל בארץ.

משם הדרך להתרחבות הייתה מהירה. גרקו הפכה לרשת עם מסעדות ברחבי הארץ מהמרכז ועד אילת. דווקא בגלל זה, הטלטלה הנוכחית ופירוק השותפות והשינויים בסניפים מפתיעה לא מעט אנשים בענף. במשך עשור גרקו נחשבה לאחד המותגים היציבים והאהובים בארץ, כזה שהצליח להפוך את היאסו היווני לנגיש, משפחתי ומסחרי בלי לאבד את הסטייל.

סופו של ה"יאסו!"?

בהוד השרון, סניף גרקו המוכר בעיר שינה את פניו והפך להמבורגרייה, כחלק מניסיון להתאים את התפריט והקונספט לקהל המקומי או למצב השוק. ועכשיו בראשון לציון הסניף בעיר נסגר זמנית, ועל דלתותיו נתלה שלט המבשר על שיפוצים עד להודעה חדשה. צעד שמעורר סימני שאלה לגבי עתידו של המקום.

מעבר לשינויים הפיזיים בסניפים, דווח על סיומה של השותפות העסקית בין צביקי עשת לבין המסעדן ואיש הלילה הוותיק נבו דוקטורי, מה שמעיד על ארגון מחדש של הנהלת הקבוצה.

ובכלל, הסיפור של גרקו הוא גם הסיפור של ענף המסעדנות הישראלי בשנה האחרונה. הענף כולו נמצא בתוך מה שמכנים סערה מושלמת, עלויות תפעול שמטפסות בלי הפסקה, מחסור חמור בכוח אדם מיומן ושינויים בהרגלי הבילוי של הקהל.

מסעדות שף מרגישות ירידה בהזמנות, קבוצות חזקות משנות קונספט למודלים רזים וחסכוניים יותר, וכולם מנסים להבין איך שורדים את חוסר הוודאות הכלכלי.

בתוך המציאות הזו, גם אימפריות צריכות להמציא את עצמן מחדש. השאלה הגדולה היא לא אם גרקו תשתנה אלא איך היא תיראה ביום שאחרי