איך לאכול את טוקיו בשבוע? טיפים לזלילה חכמה בעיר הכי טעימה ביפן

טוקיו היא בירת קולינריה עולמית – עם יותר כוכבי מישלן מכל עיר אחרת, ולצדם אלפי מקומות אוכל זולים, עממיים ומדהימים. אבל איך מתמודדים עם שפע האפשרויות בלי לאבד את התקציב או ליפול למלכודות תיירים? איגדתי לכם כמה טיפים חשובים ששווה לאמץ לפני שעולים על המטוס לעיר הטעימה ועמוסות האפשרויות הזאת.

לאכול כמו מקומי – איפה ולמה?

איזקיות (Izakaya)
ברים יפניים שמגישים אוכל קטן, חם וזול. המקומיים באים לשתות בירה ולאכול יאקיטורי, טמפורה, ושלל מנות קלילות ומצוינות במחירים נוחים במיוחד. ובינינו, אפילו אין צורך לשבור עיניים ושיניים עם התפריט היפני, פשוט תציצו לשולחנות לידכם ותצביעו למלצר על מה שנראה לכם טוב. בחלק גדול מהמקומות יש גם מסלולי טעימות עם אלכוהול חופשי ותפריט שהצוות בוחר בשבילכם, ואם אתם מספיק הרפתקנים, זאת חוויה ממש מומלצת.

רשתות מזון יפניות
העיר מרושתת בהן, החל מטסויה – אם מתחשק לכם לזלול גיודן סבבה לגמרי במחיר מצחיק.  יושינויה – ה-מקום לארוחות בוקר של שיכורים (ולא רק), אוכל באמת פנומנלי במחירי רצפה ועם מינימום אינטראקציה חברתית מציקה, דבר שהיפנים אלופים בו בכללי. ועוד שלל רשתות נהדרות, האופציות רבות עד בלתי נגמרות – יפנים כמו יפנים מתייחסים לכל סוגי האוכל ברצינות תהומית. גם את הסו קולד ״פאסט פוד״ שלהם הם עושים בכבוד והקפדה. והאוכל במקומות הללו טעים, מהיר וזול ועדיין ברמה גבוהה ומפתיעה.

חנויות נוחות (Konbini)
ארוחות קלות ומצילות חיים: תחום המזון המוכן, ה״גרב אנד גו״ בסופרים ובחנויות הנוחות הפזורות בעיר הוא חווית חובה בפני עצמה. בנטו טריים, אוניגירי, סלטים וקינוחים מדהימים שלפעמים יעלו ברמתם אפילו על האוכל בדוכנים ובעסקי המזון הסטנדרטיים בעיר. בכלל, סיבוב בסופר יפני הוא משהו שכל אחד חייב לעשות לפחות פעם אחת.

כשאתם נכנסים לקונביני (הקיצור היפני ל- Convenience Store), ראשית לא לוותר על המאכל הכביכול בנאלי שהוא כריך סלט הביצים, מדובר בחוויה של ממש, מבטיחה לכם. יש את אלו שיגדילו לעשות ויערכו מבחני טעימה והשוואה לכריכים הנ״ל בקונביני השונות. אבל אתם לא חייבים להרחיק לכת עד כך. גם על קופסאות הסושי המוכן לא כדאי לפסוח, אתם תופתעו מהרמה הגבוהה אליה הוא יכול להגיע. כמו כן, לא לוותר בקונביני על כריך הקאטסו סנדו. תופתעו לגלות שזה אחד הביסים הטעימים שתזכרו גם הרבה אחרי.

שווקי אוכל
טסוקיג’י, אמיאוקו, צ׳וקיגי ועוד, שווקי אוכל הם חוויה צבעונית ומרתקת – הכל נקי טרי ומדוגם כמו שרק היפנים יודעים. אלה מקומות נהדרים לחוות בהם מגוון רחב של אופציות טעימות ושונות במקום אחד: אטריות, מאפים, תבשילים, בשרים, מאכלי ים, קינוחים מקומיים ועוד ועוד.

איך להימנע ממלכודות תיירים?

השמרו מרחובות ראשיים באזורים תיירותיים כמו שיבויה או אסאקוסה – תחתכו מהרחובות הראשיים וחפשו את הסמטאות הקטנות, שם המקומיים אוכלים, ושם רמת האוכל כמעט תמיד תהיה גבוהה יותר, והמחירים, נמוכים יותר, לפעמים אף נמוכים בהרבה.

קחו בחשבון, לא כל מה שכתוב באנגלית שווה ביקור, לפעמים אף להיפך. מקומות אותנטיים לרוב יהיו עם תפריט יפני בלבד. אל תירתעו, השתמשו בגוגל טרנסלייט או פשוט נסו את מזלכם בעזרת תמונות והתייעצות עם המקומיים.

חפשו ביקורות של יפנים ברשת, לא רק של תיירים. והכי טוב, אספו לכם כבר בארץ המלצות של אנשים שנסעו בעבר והתנסו בעצמם. תקראו בלוגרים ומומחים בתחום (כמו גל ״פתיתים״ שבבלוג שלו ניתן למצוא מדריך מפורט שהוא קריאת חובה לכל מי שמתכנן לטוס לאכול את העיר), אם תעשו מספיק שיעורי בית והכנה, סביר שתנחלו אחוזי הצלחה גבוהים יותר בבחירת המקומות.

איך לא לבזבז הון על אוכל?

פרט טריוויה מעניין – לא מעט ממסעדות היוקרה מציעות תפריטים עסקיים שווים ב-1/3 מהמחיר הרגיל. כמובן שזה בד״כ יצריך מכם להזמין מקום מראש, אבל אם זאת כוס התה שלכם, זה לחלוטין שווה את ההשקעה והמאמץ.

תחנות רכבת וקניונים – תמיד יכילו קומות אוכל זולות, מהירות ואיכותיות. ולא, ממש לא מדובר פה באוכל הקניונים אליו אתם רגילים מהארץ, כי אם בנאות מדבר קטנים של אין סוף סגנונות אוכל יפנים מרוכזים במקום אחד ונגיש. רק שימו לב להימנע ממרכזי הקניות היוקרתיים שבהם גם קומות האוכל יתומחרו בהתאם.

דוכני אוכל רחוב – נמצאים בכל פינה בעיר ומציעים שלל מנות נהדרות ומעניינות: טאקויאקי, אוקונומיאקי, קארי יפני, אודון, אוניגרי, טאייקי, דנגו ועוד, והמחירים בד״כ מאוד נגישים. קל מאוד לדעת אם הדוכן ברמה גבוהה או לא לפי רמת הניקיון שסביבו, הריחות שעולים ממנו ובעיקר, זהותם של העומדים בתור. רק זכרו שבטוקיו לא מקובל לאכול ברחוב ואת האוכל שרכשתם תצטרכו לקחת עמכם למקום מיועד לאכילה או לפינה מבודדת בה לא תתפסו כזרים חצופים הלועסים בפרצופם של המקומיים תוך כדי הליכה.

מה עושים אם לא יודעים מילה ביפנית?

שפת גוף וחיוך עושים קסמים – חלק גדול מהיפנים אדיבים וסבלניים מאוד, במיוחד כשאתם מראים כבוד לנימוסים שלהם. אם תבקשו עזרה בצורה הנכונה והנעימה, סיכוי סביר שגם תקבלו אותה.

כמו כן, תמיד אפשר להיעזר בפלאי הטכנולוגיה:
גוגל טרנסלייט – העוזר הנאמן שלכם בטיול, כולל אופציית תרגום מצלמה לתפריטים, רק קחו אותו בעירבון מוגבל, לפעמים היפנית הקולינרית קשוחה גם בשבילו ואתם עלולים למצוא דברים משונים בתרגום התפריט כמו גרביים צלויות וכדומה.

מכונות אוכל אוטומטיות – ברוב בתי האוכל בעיר, וביחוד בראמניות ובבתי האוכל המהיר והרשתות, תמצאו אוטומט להזמנת האוכל. אמנם הוא כמעט תמיד יהיה ביפנית ועלול לקבל רק מזומנים, אבל זה בכל זאת פותר את עניין השפה, פשוט מנסים את מזלכם ולוחצים לפי התמונה.

למקרה הצורך, וכנראה שיהיה צורך, שננו שני משפטי חובה:
“Osusume wa nan desu ka?” – מה ההמלצה שלך?
“Arigatou gozaimasu” – תודה רבה.
אלו דרכים בטוחות להוציא חיוך ולעורר רצון טוב גם ביפני הכי חמור סבר.

ובכלל, מומלץ ללמוד כמה מילים בסיסיות ביפנית, ביחוד מילות נימוס מחמיאות כמו קוניצ׳יווה – שלום, דוזו – בבקשה, אויישי- טעים, וכיוצא בזה.

איך לתכנן מסלול אוכל מגוון?

אם המטרה שלכם היא לחוות כמה שיותר, חלקו את הטיול והאזורים לפי סגנונות ונסו לטעום לפחות אחד מכל סגנון יפני עיקרי:

ראמן – יש אין ספור ראמנים מאין סוף סגנונות בכל רחבי העיר. מומלץ לנעוץ לפחות תחנת ראמן אחת ביום. יכולים להתייעץ בקבוצת הפייסבוק של ראמן ישראל להמלצות ממוקדות.
סושי ואומקאסה – מומלץ לנסות את כל הז׳אנרים, מסושי מסוע, עמידה, בנטו בוקס מוכנים בקונביני, ועד סושי אומקסה יוקרתי בפינות חמד נסתרות.
אוקונומיאקי – מעין הלחם בין פנקייק ללביבה יפנית, עדיפות לדוכנים שמכינים אותו טרי מולכם. מדובר בחוויה שבהחלט לא כדאי לפספס.
יאקיניקו – ארוחת גריל בשר יפנית, מגיעה ברמות איכות ומחירים משתנים, אבל כמעט תמיד מהנה שמספקת תמורה טובה לכסף. מומלץ ללכת בקבוצה גדולה או מינימום בזוג.
טמפורה, קארי יפני, סובה, אודון, דונבורי, דנגו, מוצ׳י, טאייקי, מאצ’ה, סאקה, יש עוד אין סוף מאכלים וסגנונות בישול שמייחדים את המטבח הזה – ופייר, כל אחד שווה עצירה והתעמקות. עשו מחקר לפני ונסו להבין מה הכי מעניין אתכם. וזכרו, ג׳ומו ולא פומו, אתם לעולם לא תצליחו להספיק את הכל, וזה ממש בסדר.

חשוב לזכור ולא לשכוח, המקומות הכי שווים הם של המקומיים בלבד – איך תגיעו אליהם?

Tabelog, ״הTripAdvisor היפני״ – דירוגים אמינים, בעיקר על ידי מקומיים. דירוג מעל 3.5 נחשב מעולה.
אפליקציית Retty – גם כן מבוססת המלצות מקומיות.

שיטות ״ריגול״
תסתכלו איפה יש תורים של יפנים – גם אם זה נראה כמו חור בקיר. כנראה שמסתתר שם משהו טוב ומעניין. או שלא, אבל כמעט תמיד שווה לנסות. אגב, זה אולי זמן טוב להזכיר שיפנים ממש, אבל ממש אוהבים לעמוד בתורים וחשוב מאוד לכבד את התור ואת כלליו. אגב, אם אתם פחות נהנים מתורים, פשוט תגיעו מוקדם, אבל ממש מוקדם, קצת לפני שהמקום בכלל נפתח, ואז, סיכוי טוב שתצליחו לדלג על העמידה בתור.
שאלו מקומיים – אפילו את עובדי המלון בו אתם שוהים, או מוכרים בחנות אליה נכנסתם. בסוף המקומיים יודעים הכי טוב לאן לשלוח אתכם.
עקבו אחרי פודיז יפנים באינסטגרם, בטיק טוק וביוטיוב – כך תיחשפו להרבה מידע עדכני, ותוכלו להתחיל לנפות מבין כל הרעש מה מעניין אתכם באמת.

טיפים חשובים נוספים:

הזמנות מראש – למסעדות מפורסמות חובה להזמין דרך אתרים כמו TableAll או Gurunavi. שימו לב שההזמנות נפתחות ממש מוקדם בבוקר ונסגרות מהר, אז תצטרכו לקום סביב 5 בבוקר שעון ישראל כדי לתפוס מקום, או לחילופין להעזר בחבר מקומי אם התמזל מזלכם לזכות בכזה.

תמיד תסתובבו עם מזומן מקומי – למרות שטוקיו מודרנית, הרבה מקומות קטנים לא מקבלים כרטיסי אשראי או אפל פיי.
.
כבדו את כללי ההתנהגות – לא אוכלים ברחוב סתם כך, לוקחים את הזבל שלכם איתכם, מזומן מושיטים תמיד בשתי הידיים או מניחים על מגש יעודי, תמיד אומרים תודה למי שהגיש לכם את האוכל ובשום פנים ואופן לא (!) משאירים טיפ – זה נחשב מעליב.

לסיכום, ככל שעבודת ההכנה שלכם בארץ לפני הטיסה תהיה מעמיקה יותר, כך יגדל הסיכוי שתמקסמו את ההנאה שלכם בטיול עצמו ותצליחו לחוות ולטעום יותר מהעיר הנהדרת הזאת שהיא טוקיו. אז אספו מפות והמלצות מחברים, קראו ותשלקו מה שיש לרשתות ולמומחים לעניין להציע. וכשאתם עולים סוף סוף לטיסה תזכרו, להשאיר את הפומו בנתב״ג ולהגיע מוכנים לחוויה אנתרופולוגית צבעונית שונה וטעימה ולהנות מכל רגע ממה שכן תספיקו. גם אם תספיקו רק 0.0001% ממה שיש לעיר להציע, כבר הרווחתם, אין עוד חוויה כזאת כמו לאכול את טוקיו. אנחנו כבר סופרים את הימים עד הביקור הבא.

איטאדאקימס – בתיאבון!