פורצי גבולות: היינות שאתם חייבים להכיר לפני החג

חג הפסח מסמל תהליך מתמשך של שינוי ויציאה מעבדות לחירות • לקראת החג הקרוב החלטנו להמליץ על יינות "שוברי קונספציה" • לא עוד זנים שכולנו מכירים, אלא כאלה שמוכיחים שאנחנו חייבים לצאת, להעז ולשנות

כרמים

הכי קל לעשות היום את מה שעשינו אתמול. הרי כבר התרגלנו ואולי אתמול זה אפילו עבד היטב. אבל מה לעשות אם תנאי המגרש או המשחק משתנים? האתמול כבר לא מספיק. בשביל להתקדם, להתפתח, לנצח - לא ניתן להסתמך על מה שעשינו אתמול. כל הזמן חייבים לבדוק את עצמנו, לבדוק את הסביבה, להשתפר, לשנות קונספציה.

קחו את עם ישראל במצרים - מאתיים ועשר שנה הם חיו שם. בהתחלה הכל היה סבבה - יוסף היה השליט בפועל ואחיו ומשפחתו נהנו ממגורים משופרים ביישוב יוקרתי, מפטור ממיסים ומחופש עיסוק מוחלט. אבל גם כשהמלך התחלף והתחיל להתעלל ביהודים - האסימון לא ירד. גם שמונים שנות שואה של גטאות, רצח תינוקות שיטתי, עבדות ומה לא, לא הצליחו לגרום לעם למרוד.

בשביל זה היינו חייבים מישהו מבחוץ, שלא למד "בבית ספרנו", אחד שמכיר מבפנים את המחשבה והטרמינולוגיה האיראנית, סליחה - המצרית, שינער אותנו ויחזיר לנו את האמונה באל ובעצמנו, כל הדרך עד ליציאה ההרואית מקהיר, בית הכלא הגדול בעולם.

שולחן ליל הסדר, צילום: אורן בן חקון

אמנם מאז עברו כבר 3,336 שנה, אבל כדי לשמר את הרעיון - ויותר מזה, כדי לחיות אותו, - אנחנו מציינים את חג הפסח לא רק כמאורע היסטורי אלא גם כתהליך חשיבתי־תפיסתי מתמשך, שבלעדיו לא נוכל, כל אחד ואחת מאיתנו, לצאת ממצריו הפרטיים.

מתוך החשיבה הזו, החלטנו להמליץ לקראת הפסח הקרוב על יינות "שוברי קונספציה". לא עוד יינות מזנים שכולנו מכירים, טובים ככל שיהיו, אלא דווקא כאלה שמוכיחים לנו שאנחנו חייבים לצאת מהשבלוניות, להעז ולפרוץ גבולות, כדי שנישאר כאן גם מחר.

בחג החירות הזה נזכור את אחינו ואחיותינו שנפלו במערכה שמתחוללת על הארץ מאז חג שמחת תורה, את כל החטופים המוחזקים בגבול מצרים על ידי פראי האדם העזתים ומייחלים להשתחרר משוביהם, ונשתה את ארבע הכוסות מתוך תפילה עמוקה ותקווה לתקומת ישראל בארצו. לחיים!

לאטור צהוב 2023, נטופה

הרבה גבות הורמו כאשר בשנת 2006 החליט פייר מיודובניק, היינן הצרפתי המוערך, להשתמש בזני ענבים מדרום צרפת בלבד ביקב החדש שהקים, אבל הזמן הוכיח שהוא צדק. גם היין הזה, המבוסס על ענבי רוסאן (85%) עם מעט שנין בלאן (15%), ממשיך באותו קו. אף אגסי, גוף בינוני, דבשי וחמאתי, אבל שלא על חשבון הלימוניות והפירותיות הטרופית. מקסים (90 שקלים)

לאטור צהוב 23. נטופה // צילום: חגית גורן

שרדונה טרה-קוטה 2022,יקב ננה

כן, שרדונה, וכן, בטעימת שינוי קונספציה, כי היקב הזה וכרמיו לא רק שנמצאים בלב המדבר (מצפה רמון), אלא שהענבים תססו ספונטנית והיין התבגר באמפורות חמר כשבעה חודשים. והתוצאה – שרדונה אחר לגמרי ממה שהכרתם! זהוב בעין, חד, עשבוני ופריך, טעמי שמרים ואדמה, עם גוף בינוני וטאנינים נושכים. הקונספציה מתה - תחי הקונספציה החדשה! (120 שקלים)

שרדונה טרה-קוטה 2022,יקב ננה // יח"צ

Winemaker Edition, ריזלינג 2023, יקב אדיר

קשה למצוא בישראל ריזלינג הגון שמזכיר את יינות אלזס המפורסמים, אבל הנה מצאנו. גוון זהוב־ירקרק, אף מאופק, קריר וגבוה, בפה מינרליות טובה, פרי הדר חומצי (לימון ומנדרינה) לצד תפוח ירוק. הגוף בינוני והסיומת פריכה. אם תתאפקו הוא יפתח עם הזמן טעמים פטרוליים עמוקים שיבואו במקום הפירותיות (120 שקלים)

Winemaker Edition, ריזלינג 2023, יקב אדיר // יח"צ

ביתוני 2022, יקב גבעות

גפני הביתוני (זן ישראלי מקורי הנקרא לעיתים גם בלוטי או סינג'אלי)  גדלו בהרי ירושלים בהדליית גביע מסורתית. מאפייניו הזכירו לנו את זן הפינו־נואר שגם אותו היקב מגדל בהצלחה רבה – בהיר, גוף קל וטעמים אדמתיים נהדרים משולבים בשזיף ועלי ורדים. למרות קלילות המרקם, יש בו מורכבות ועושר של טעמים, אלגנטיות נהדרת וחומציות מאזנת. שאפו! (145 שקלים)

ביתוני 2022 // צילום: יסמין ואריה

אקסודוס גרנד רזרב 2018, יקב רמת נגב

ממסך עוצמתי של פטי ורדו ומלבק, שני שחקני משנה בבלנדים בורדולזיים אבל עושים חיל בכרמי המדבר - מצפה רמון וקדש ברנע. שנה וחצי בחביות כל זן בנפרד ועוד שנה וחצי יחד יצרו יין סופר־פרימיום, השופע ארומות של פרי בשל, טעמים הרמוניים של דובדבן, שוקולד בלגי, גבינה כחולה ורמז למנטה, גוף הבנוי לתלפיות וסיומת ארוכה וקטיפתית. מופלא (420 שקלים)

אקסודוס גרנד רזרב 2018, יקב רמת נגב // יח"צ

גמאי נואר רזרב 2019, יקב הר אודם

מהכרם הצפוני בארץ (כ־1060 מטר מעל הים) והיחיד בו נטוע הזן. במקור עושים ממנו את יינות הבוז'ולה הקלילים, אבל כאן, אחרי שנה וחצי בחביות אלון, הוא נותן חתיכת מופע - יש לו גוון כהה מאד וכמעט שחור. באף שלל פירות יער שחורים ואדומים, פלפל שחור ועור. הגוף מלא ומלטף, הטאנינים טובים וניכרת גם רעננות. למה אין עוד כרמים כאלה בארץ? (170 שקלים)

גמאי נואר 19. הר אודם // צילום: נמרוד כהן

רוזה 2023, עגור

רוזה אפשר לעשות כמעט מכל ענב אדום, אבל בעגור מצאנו ממסך מדויק ושונה ממורבדר, גרנאש, מרסלאן וקברנה פרנק, שתהליך הייצור שלו הרבה יותר רציני מהרגיל - הוא תסס בחביות ושהה על המשקעים כשליש שנה, ולכן הוא די שונה מהרוזה המוכר. יין בעל גוף אבל יחד עם זאת שומר על ארומטיות של קליפות הדרים ועלי ורדים, פירותיות טרייה, מינרליות רעננה ומעל הכל – הוא טעים ועסיסי. (94 שקלים)

עגור ורוד 2022 // צילום: קרין רבינה

קריניאן 2021, יקב ויתקין

כבר יותר מ־22 שנה משתמש אסף פז, יינן היקב המשפחתי, רק בזנים שאינם בורדולזיים. הקריניאן הזה, זן שמקורו באזור ארגון שבספרד ומזוהה עם דרום עמק הרון הצרפתי, הובא לישראל ע"י פקידי הברון וגדל בכרם בן כ־40 שנה בהדליית גביע וללא השקיה. אחרי שכשוך בחביות גדולות (500 ליטר) כ־16 חודשים, הוא בניחוח פרי אדום, אדמתיות, עישון קליל, תימין ועשבי תיבול ים־תיכוניים נוספים (125 שקלים)

קריניאן 2021, יקב ויתקין // יח"צ

תלפיות מרסלאן 2022, יקב לה פורה בלנש

זן המרסלאן, הכלאה צרפתית מאוחרת בין קברנה לגרנאש, עדיין לא מוכר מספיק בישראל. ביין שלפנינו הענבים גדלו בתל ערד והתבגרו שמונה חודשים בחביות. באף פריחת סיגליות, שזיף אדום, תבלינים חמים (ציפורן וקינמון) ורמזי אדמה. מאוד צעיר וסגול בפה, מזכיר עוגת גבינה ואוכמניות, עם גוף בינוני. חינני ושונה כשהעפיצות עדיין מורגשת (79 שקלים)

תלפיות מרסלאן 2022, יקב לה פורה בלנש // יח"צ

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר