לחיי העם הזה: ישראלית זכתה בתחרות בינלאומית עם קוקטייל לזכר הנרצחים ב"נובה"

גל שם טוב, ברמנית ישראלית בת 27, זכתה ביום שני האחרון במקום השני והמכובד בתחרות הקוקטיילים העולמית "עלית מרטיני מאסטרס", שהתקיימה באתונה שביוון, כאשר יצרה קוקטייל המוקדש לזכר הנרצחים בפסטיבל "נובה".

מדובר באחת התחרויות הנחשבות לחשובות בעולם הקוקטיילים. זוהי תחרות גלובלית מבית קבוצת סטולי גרופ, שבה כל מפיץ (בארץ ספציפית, הכרם) עורך תחרות מקומית עם אתגר מרטיני מוגדר מראש. הזוכה המקומי עובר לייצג את המדינה בתחרות העולמית. בתחרות שהתקיימה השנה באתונה, זכתה בלגיה במקום הראשון ובמקום השני זכתה ישראל. גל שם טוב יצרה, כאמור, בתחרות קוקטייל שזכה לשם "נובה" והוקדש לזכר הנרצחים בטבח הנוראי בפסטיבל המוזיקה שאירע בתאריך 7 באוקטובר, בו פרצה מלחמת חרבות ברזל.

רגע לפני שחזרה לארץ, תפסנו אותה לשיחה קצרה כדי לשמוע עוד קצת על החוויה שלה כנציגה ישראלית בתחרות בינלאומית בימים בהם האנטישמיות בעולם נמצאת בשיאה והמצב רגיש ומתוח. "אני מנהלת את הבר של 'פנטסטיק tlv'. מדריכה בזמן אמיתי וברמנית כבר שש שנים", סיפרה לנו שם טוב, שבימים כתיקונם היא גם סטודנטית שנה ב' לאדריכלות ועיצוב בשנקר מתוך שאיפה להיות מעצבת ברים.

היא התחרתה בתחרות של סטולי עלית וודקה מטעם חברת הכרם ולאחר שניצחה בתחרות הארצית מול פאנל השופטים מתוך 32 מתמודדים ישראלים, עלתה לייצג את ישראל בתחרות הבינלאומית שהתקיימה באתונה.

את הבריף להכנת הקוקטייל השני קיבלו המתחרים יומיים לפני תאריך 7 באוקטובר של שבת השחורה, בה הותקפו בברוטליות מפלצתית גם המבלים בפסטיבל "נובה". הם התבקשו ליצור קוקטייל קיצי שאפשר להגיש ברופטופ או בחוף. "לא יכולתי בימים הראשונים לחשוב על שום דבר - במיוחד לא על קוקטייל קייצי שאפשר לשתות ברופטופ בר או בבר חוף. בכללי, הנסיעה הייתה בסימן שאלה גדול".

היו מחשבות לבטל הכל ולהישאר בארץ?

"הימים הראשונים היו לי קשים ולקח לי זמן לעכל, במיוחד בגלל שמספר אנשים קרובים אליי נפגעו בגלל המצב. עברתי שוב על התדריך והדבר הראשון שיכולתי לחשוב עליו היה לעשות משהו לזכר פסטיבל נובה. לא מה שהוא מסמל עכשיו, אלא מה שהוא היה אמור לסמל - חופש, אהבה, אחדות וישראליות".

את החזון הזה היא סימלה באמצעות מרכיבים בקוקטייל עצמו. "פסיפלורה לתשוקה, ליקר סברס שהכנתי בעצמי לישראליות, סירופ על בסיס עשבי מדבר של חוות שירת המדבר לעשבוניות ומדבריות, וכמובן וודקה elite וספריי שמכיל מרכיבי ריח שמקושרים מנטלית לאהבה (ווניל, ורדים, יסמין וקקאו) שהכנתי בעצמי", היא מספרת ומפרטת: "בנוסף, השתמשתי בכוסות חרסינה שקניתי מסטודיו material girls בתל אביב - השתמשו בחול בתהליך היצירה שלהן כדי שהכוסות יתנו את תחושת החול המדברי למי שמחזיק בהן. הן יכלו לדמות את החול מתחת לרגליים של הרקדנים. התחושה הזו, בנוסף לריח המתוק מהספריי, עמדה בדיסוננס לדרינק שהיה חמצמץ ומרענן. עשיתי את זה כדי לייצר את הבלבול והדיסוננס של כל הסיטואציה".

איך הגיבו השופטים?

"כשהצגתי להם את הקוקטייל (סנדרה לורנס, בעלת מגזין לייפסטייל ידוע וכתבת בלוג אלכוהול מפורסם בלונדון ואיאן מקפירסון, בעלי אחד הברים המובילים בעולם, פנדה אנד סאנס), זה גרם לכולם לתחושת מחנק ולעיניים דומעות, ראיתי את זה אפילו אצל הצלמת שצילמה אותי. זה היה עד כדי כך, שהשופטים לאחר הפרזנטציה ,התמקדו בלשאול אותי דווקא על המצב האישי והמשפחתי שלי ולא על הקוקטייל, דבר שלא אופייני לתחרויות. בין השאר, התגובה האמוציונלית נבעה גם מהמחנק בגרון שלי, בזמן שדיברתי על הסיפור של 'נובה' ומה שהפסטיבל היה צריך לייצג, מול מה שהוא הפך בסוף להיות".

התקבלנו בזרועות פתוחות

בתחרות העולמית השתתפו 25 מתחרים מכל העולם, מטיוואן עד דרום אמריקה וארה"ב - עם מתמודדים מכל המדינות המובילות בתחום האירוח והקוקטיילים. מתוכם התמודדו, אגב, שש נשים. הפרס הראשון של התחרות הוא לייצג את מותג elite (כלל המותג, לא רק סטולי עלית) במשמרות אורח בברים מובילים בעולם ועבודה ברמה הגלובלית ביחד עם המותג.

"בתחרות השתתפו מתמודדים שייצגו בין השאר את הודו, טאיוואן, טורקיה וארה"ב", מספרת שם טוב. "המתמודדים ידעו מראש מאיפה כל אחד מגיע וכך גם השופטים, כאשר חלק מהשופטים שפטו גם בתחרות הארצית. התקבלנו בזרועות פתוחות. הם הכירו את המצב ודאגו לשלומי מהרגע הראשון שהתחיל המצב במדינה. התקבלנו בחיבוק מאוד אוהב, אפילו ממדינות לא צפויות כמו טורקיה. שאלו לשלומנו המון והכירו את מצבנו ואותי ספציפית מהרגע הראשון".

נושא המלחמה עלה מול המתמודדים?

"בשיחות האישיות יצא לי לדבר על המצב בארץ, גם גבי (גבי גרשטור, שגריר המותג והזוכה בתחרות הארצית בשנה שעברה) שוחח על הנושא עם כמה נציגים מהחברה העולמית. לשותף שליווה אותי, עומר, יצא להיקלע למספר שיחות הקשורות לנושא, כולל אחת לא מאוד חיובית מצד נציג המכירות של הודו, אבל בסך הכל הרגשתי שהם נתנו לי תחושת אסקפיזם מהמצב בארץ ואת היכולת להתרכז בתחרות, למרות שנשארתי מחוברת למצב בארץ ואפילו חוויתי מקרה שבו הופעלה סירנת משטרה ברחוב לידי ואוטומטית חוויתי טריגר לאזעקה בארץ והרגשתי צורך לרוץ למקלט".

מה הגשת בנוסף לקוקטייל "נובה", שהוביל אותך לזכייה?

"במהלך התחרות הגשתי שני דרינקים: הראשון היה האחד שהגשתי בארץ - וריאציות לקוקטייל הקלאסי מרטיני, בהתאם לאתגר. חשבתי על תודעת האירוח כברמנית שחווה אנשים שמזמינים מרטיני בצורות מאוד שונות בגלל הרוחב של משפחת הקוקטיילים הזו ולכן היה לי חשוב להכין מרטיני שיוכל להתאים לכולם. לצורך הקוקטייל יצרתי ורמוט (יין מחוזק ומתובל) באמצעות יינות ישראלים ומרכיבים בוטנים הקשורים גם למרטיני הקלאסי (ערער, לימון, זיתים) וגם לישראליות קלאסית (זעתר, מרווה, טימין). לקוקטייל קוראים All martini".

מה היו התגובות?

"השופטים שלי היו מר אגו פרונה, מנהל בר הקונוט בלונדון ומוגדר כמאסטר המרטיני העולמי, ונשיא איגוד היין של יוון, אנדריאס מאטהידיס. שניהם שיבחו גם את הוורמוט הישראלי וגם את הקוקטייל עצמו, והעניקו לי את הדירוג הגבוה ביותר לאתגר הזה מתוך כלל המדינות".

את חושבת שלזכייה שלך יש קשר למצב בארץ?

"אני לא מאמינה שהזכייה שלי קשורה למצב בארץ ולו בגלל שהגדרות הניקוד מאוד מאוד ברורות. השופטים ידעו להבדיל בין מה שקורה בעולם לבין מה שקורה בתחרות. מעבר לזה, קיבלתי את מירב הנקודות דווקא על האתגר הראשון".

הרגשת שיש עלייך סוג של חובה או אחריות לשמש שגרירה לאור המצב?

"חד משמעית .הרגשתי שמוטלת עליי לא רק החובה, אלא גם הזכות לשמש כשגרירה של ישראל ולתת צד הסברתי שלא בהכרח קשור למלחמה, אלא דווקא לערכים של הפסטיבל, שנקטע בצורה כל כך איומה".

מסר לסיום?

"המסר שלי לאומה הוא שגם, ואפילו דווקא אנשי הבר ותעשיית האירוח העולמית, יכולים להשפיע וליצור הסברה עולמית - מהרגעים הכי יפים ועד הכי קשים שיכולים להיות. אני מאמינה שלהיות ברמנית ואשת אירוח זו לא רק עבודה זמנית, אלא מקצוע בעל משמעות, ואני שמחה על ההזדמנות לייצג את המדינה וגאה במה שייצגתי".