המארחת בכניסה למסעדת "גרקו" באזורי חן בתל אביב נראתה מורגלת, כשהיא הקדימה אותנו עוד לפני שפתחנו את הפה כדי לשאול והצביעה על המשך השביל: "הכשרה? הכשרה זה שם. בתאבון!". אחרי עוד ועוד סניפים שנפתחו באיחור אופנתי והתמלאו בסערה, הצטרפה גם אימפריית "גרקו" היוונית אל קלחת התחרות על קהל שומרי הכשרות בישראל.
"האמת, הבנתי את זה אחרי תקופה שבה כל טלפון שלישי שקיבלנו להזמנת מקום, שאל אם יש כשרות", מספר המייסד הוותיק של הרשת צביקי עשת, "הבנו שיש ביקוש. ניסינו, פתחנו, ולפחות לפי ההתחלה - נראה שלא טעינו". לפחות עכשיו, בערך שבוע מהפתיחה, נראה שההחלטה הצודקת של עשת היא אנדרסטייטמנט.
כמה שנות פריחה אינטנסיבית של כשרות בעוד ועוד בתי עסק, הרגילו את הקהל הדתי והמסורתי לרמה גבוהה, והנה סוף סוף מקום יווני עם אווירה אסלית אמיתית. כבר בתחילת הארוחה ברור שגרקו מסירה את החשש הנפוץ להיקלע לעוד מסעדת דגים חלבית, כזאת שפשוט נתנה לעצמה טייטל באמצעות מנה או שתיים של צזיקי, מוזיקת בוזוקי ושבירת צלחות. בגרקו - המטבח, התפריט, ובעיקר רוח וסדר הארוחה - הכל יווני עד הסוף בצורה לא מתאמצת. עם חלל פנימי מרווח, קאברים יוונים ללהיטים ישראלים ברקע וקצת רוח ושמש בחוץ - נוצרת במקום אווירה יוונית שלדברי עשת, מתחממת ככל שיורד הערב.
זה מורגש גם בשולחן. היוגורט, ממרח הסקורדליה (42 שקלים) וגבינת הפטה (38 שקלים) מדויקים ומלווים את הארוחה כחלק אינטגרלי ממנה, כמו, שקטשופ מלווה ארוחת ילדים במקדונלדס (להבדיל). כך, לכל אורכה ימצא עצמו הסועד מטביל ביוגורטים השונים מכל הבא ליד.
שומרי הכשרות, שהסתובבו ביוון עם קופסאות שימורים עצובות מרשרשות במזוודות, כשהם תרים (לחינם בד"כ) אחר מסעדה כשרה, מכירים בוודאי את מראה מנות הסלובקי הבשריות על מצע יוגורט, המוצעות בעיקר בתור אוכל רחוב. בגרקו הכשרה דילגו על המכשולים עם דגים ונתנו ביצוע מדויק עם תוספות של חמאה, יין לבן ושום (112 שקלים).
בתפריט אפשר למצוא גם טרטר דג ים עם קרם חציל שחור, יוגורט יווני, לחם בגריל וסלט עשבי תיבול חריף (62 שקלים) או קציצות זוקיני של כרישה, נענע, בצל ירוק ופטה כבשים (54 שקלים). המנות העיקריות מתבססות ברובן על דגים טריים. חובבי המטבח היווני הוותיקים, ימצאו פה גם גרסה כיפית של הקולורי המתוק, הממלא והנעים (בייגלה במילוי גבינה ותרד) שמזכיר במראהו את הבייגלה הירושלמי.
אפשר להנות גם משילוב גבינת קפלוטירי במנות, גבינה שיוונים רבים עדיין טוענים כי היא מקור גבינת הפרמזן האיטלקי - הגנוב, לטענתם. בגרקו מפזרים אותה אפילו על מנת הצ'יפס וביצת העין.
לסיכום, השף אליאב גולדנברג הצליח לעמוד יפה במשימה לא פשוטה של הנגשת המטבח עמוס הבשר, פירות הים ושאר המנות שמוגדרות "אלא לראותן בלבד" ביהדות. הוא יצר מטבח יווני שמח ומדויק מבלי לוותר על האוויר הכללית.