בין כל המקסיקניות - בזו הצלחתי להתאהב
תפריט בצ'אנגוס הדרום תל אביבית בנוי מעולה, ומציע טאקוס טעימים וקוקטיילים משמחים לבנות וגם לבנים
,עודכן
מתקפת הטאקוס של 2015 על תל אביב לקחה איתה הרבה שבויים. תל אביבים שמעולם לא התעניינו בשעועית שחורה והיו בטוחים שהאבוקדו הומצא בישראל, נפלו זה אחר זה בקסמו של אוכל הרחוב המקסיקני הזה.
זה בעצם הפלאפל של מקסיקו. זה מהיר וזול, זה מלכלך במידה, וזה חריף. בניגוד לפלאפל, זה קצת יותר בריא - זה לא מטוגן בשמן עמוק, לא חייבים לאכול בעמידה וגם אין צורך לאכול פיתה שלמה, כי כידוע, גלוטן הוא השטן. גם טאקו יכול לבוא בטורטייה חביבה עשויה חיטה אבל איזה כיף שבתל אביב אנחנו כבר כל כך משופשפים בקולינריה המקסיקנית, שמסעדות משוויצות בטורטיות תירס שהן מכינות במקום, גלוטן פרי היר איי קאם.
אוכל רחוב אמיתי ממקסיקו, בלי מלחמת גבולות. צ'אנגוס
בקצה פלורנטין מצאתי את מקסיקו. לא את הטקס-מקס המקובל באזורנו, שזה המטבח המקסיקני שמהגר לזה האמריקני, אלא אוכל רחוב אמיתי ממקסיקו, בלי מלחמת גבולות, כזה ממעמקי המדינה הצבעונית והעליזה הזאת.
צ'אנגוס, קופים בספרדית, נפתחה בפלורנטין לפני שנה וחצי, ומאז הצליחה לגרום לי להתאהב בה: התפריט בנוי מעולה, עם אלטרנטיבה לכל סועד, טבעוני ככל שיהיה, האלכוהול מגוון ויש קוקטיילים לבנות אבל גם לבנים.
השירות פלורנטיני במהותו, כלומר לכל מלצר ומלצרית יש את האישיות המיוחדת שלהם הבאה לידי ביטוי, והכי חשוב - יש בופה סלסה בשירות עצמי. שלושה סוגים של המטבל המקסיקני בדרגות חריפות שונות ובצבעים המתאימים. ורוד כתום לפיקנטי, ירוק לחריף, ואדום לחריף מאוד.
זורקים אותך לחוף קריבי. קוקטיילים ב-30% הנחה
בצ'אנגוס יודעים שאי אפשר לחשוב על אוכל מקסיקני מבלי לחשוב גם על אלכוהול. יכול להיות שאלו הם הטאקוס שזורקים אותנו לאיזה חוף קריבי, וזה ידוע שאי אפשר לשבת בידיים ריקות על חוף קריבי - חייב להיות שם איזה קוקטייל צבעוני עם מטרייה או מינימום קוקוס עם קשית.
השעה היתה שעה שמחה ועל כל הקוקטיילים יש 30% הנחה, שזה נחמד וגורם לך להזמין קוקטייל אחד, אבל לא מספיק בשביל להתפרע. הזמנו אל ביגוטה ורדה (28 ש"ח), שזה ג'ין, קוואנטרו, ליים, תה ירוק, בזיליקום וחלפיניו, שזה קוקטייל מתעתע כי הוא לא בטוח אם הוא מקסיקני או אסייתי בכלל, אבל הוא טעים. והזמנו גם מסקל דה בניטו (28 ש"ח) שזה קוקטייל על בסיס קרח גרוס עם מסקל בעל טעם מעושן חזק, אננס, ליים וליטת צמחים. גם יציאה טובה לחובבי המעושן.
חייבים לנשנש משהו עם האלכוהול. נאצ'וס עם מטבלים מאכזבים
עם האלכוהול חייבים לנשנש משהו וחייבים לנשנש נאצ'וס, בעקר אם זה הום מייד. ואכן, טורטיות שחתוכות למשולשים ומטוגנות בשמן, חמות ופריכות, הגיעו לשולחן. העניין הגיע עם סלסת עגבניות שלא היתה מוצלחת בכלל, חסרת טעם ולא ברורה וגוואקמולה בגרסה החלקה, שסך הכל הטעם שלו היה טוב והיתה בו כוסברה, שזה המפתח לכל גוואקמולה מעולה, אבל אני מעדיפה את הצ'אנקי גוואקמולה, עם חתיכות העגבניה והבצל הסגול, שמועכים במזלג עד שאין יותר סבלנות ורוצים לאכול, שזה 20 שניות בערך.
האננס משתדך כל כך טוב, שהתוצאה היא טאקו מצוין.פויו אסאדו
אחרי ערמת הנאצ'וס הנדיבה של צ'אנגוס, הרעב משתרך מאחור, בעוד לשולחן מגיעות תלוליות אוכל קטנות על עיגולי בצק תירס. הלוא הן הטאקוס. דגמנו שלושה סוגים: פויו אסאדו (14 ש"ח ליחידה) - חזה עוף על הגריל עם פלחי אננס צלוי, בצל, כוסברה וסלסה. העוף היה מתובל בעדינות ועשוי כהלכה, והאננס משתדך אליו כל כך טוב שהתוצאה היא טאקו מצוין.
בשם הטבעונים והצמחונים, בדקנו טאקו פטריות (14 ש"ח ליחידה) שהתברר כמעולה, פורטובלו שמנמנות על הגריל, עם עגבניה צלויה, פלפל צבעוני קצוץ דק ואבוקדו. כנראה שהטבעונים יודעים מה הם עושים כי זה היה הטאקו הטוב מבין השלושה.
טאקו פטריות צמחוני וטאקו קארנה אסאדה
עבור הקרניבורים בדקנו טאקו של קארנה אסאדה (16 ש"ח ליחידה) עם נתחי עגל במרינדה על הגריל, בצל קצוץ, כוסברה וסלסה. הבשר היה טוב, אבל הטאקו היה דל ובהחלט אפשר לרפד אותו בדברים נוספים. את הכל אכלנו עם הסלסות המעולות מהבופה סלסה המדובר, שבלעדיו הכל היה נראה אחרת.
והמספר הנוסף הוא...
צ'אנגוס מתפקדת בשעות מסוימות כמסעדה בשירות עצמי. מזמינים בדלפק, מקבלים מספר ומחכים לאוכל בשולחן. ההמתנה הקצרה הזאת, עם המספר הגורלי, היא אחת המהנות שיש. זה תירוץ מעולה לשבת ברחוב בפלורנטין, לבהות בסצנה, לשתות קוקטייל, ולרגע קצר להיות במקסיקו.
צ'אנגוס
שדרות וושינגטון 25 תל אביב
03-5036425
נפתח לכם התיאבון? כל המסעדות שביקרנו בהן ואותן - נמצאות כאן!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו