"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הגיע הזמן לכבות את מדורת השבט

ערוץ 2 התפצל, רשת ועשר התאחדו, אבל מה באמת השתנה? שום דבר • יותר מכל, המהפך בשוק הטלוויזיה הישראלי הוכיח שאנחנו תקועים, בהשוואה לעולם המערבי, הרחק מאחור • דעה

,עודכן
צילום: אילוסטרציה, ThinkStock // הצופה הישראלי תקוע מול אותם תכנים

אתמול (ג') בחצות התרחשמאורע היסטוריבתולדות הטלוויזיה הישראלית – יעקב איילון הגיש את משדר הסיום של ערוץ עשר, כמעט 17 שנה לאחר שהוא גם פתח את מהדורתו הראשונה של הערוץ. קצת יותר משנה אחרי שערוץ 2 התפצל לקשת 12 ולרשת 13, ערוץ עשר (14) התמזג עם רשת, והחזיר אותנו למעשה לעידן של שני ערוצים מסחריים. זאת, כידוע, בעקבות המצב הכלכלי וחוסר היכולת של שוק הפרסום להתמודד עם שלושה ערוצים מסחריים. ישראל קטנה, אתם יודעים.

משום מה, בניגוד לחגיגות המוגזמות למדי שליוו את משדרי הפיצול (ע"ענינט שחזרה ל"ים של דמעות"), הפעם לא הורגשה סנטימנטליות גבוהה של איילון ושאר העובדים והמגישים במשדר הסיום. כשהשעון הורה על חצות, עברנו מ-14 ל-13 למבזק החדשות השגרתי, בלי בלונים, בלי קונפטי ובטח שבלי ים של דמעות.


הפעם לא נרשם ים של דמעות. נינט במשדר הסיום של ערוץ 2 // צילום מסך

אל תתבלבלו, המיזוג אינו מהווה מהפכה בשוק התקשורת, בייחוד בכל מה שקשור לתוכן. אם תמר איש שלום תגיש את מהדורת החדשות ב-13 ויונית לוי ב-12, האם זה באמת ישנה משהו למישהו מהצופים? התשובה מובנת מאליה.

• הצופים זועמים: עדי לאון עבר את הגבול

• ביקורת "יאסו": סלט של נוסחאות בטוחות

להלן דוגמה שממחישה זאת יותר מכל. השנה היא 2009, ובמשך שבועות רבים כלי התקשורת המרכזיים בישראל עסוקים בשאלה הקריטית והכל כך חשובה – מיהם הסלבס שייכנסו לעונת ה-VIP של "האח הגדול". עברנו כברת דרך מאז, עשר שנים בהן התקשורת רק הלכה והשתכללה. הרשתות החברתיות ממלאות אותנו בתוכן, הפיד מציף אותנו בסטטוסים, תמונות וסרטונים שאנחנו, קהל הגולשים, מייצר. מצרכני תקשורת היינו אמורים להפוך ליצרנים שלה. אז איך זה יכול להיות ב-2019, ולמרות נטפליקס ושאר שירותי הסטרימינג, ה-VOD ושלל ערוצי הכבלים והלוויין, אנחנו עדיין ממשיכים לצרוך בעיקר את אותם התכנים, בדיוק כמו בעבר?

והנה נתון מעניין נוסף - נטפליקס כיכבה בטקס האמי האחרון והובילה עם מספר המועמדויות הגבוה ביותר, בהשוואה לרשתות הטלוויזיה האחרות. אבל אותנו, בישראל, עדיין הכי מעניין מי ינצח ב"הכוכב הבא" ומה אמר סלב כלשהו א' לסלבית כלשהי ב' בעונה ה-12 של "האח הגדול".


דה ז'ה וו. "האח הגדול VIP" // צילום: קוקו

עם עשר או בלי, אחרי הפיצול או אחרי המיזוג, כולנו עדיין שבויים ברייטינג של שני ערוצי טלוויזיה מרכזיים, שמחקים אחד את השני ללא הפסקה. אם רשת ירשה את "האח", תעמול קשת ותשקיע עשרות מיליונים בתוכנית מתחרה שתיקרא "2025", ותנסה גם היא להפוך אותנו לשבויים בידי המניפולציות, אם מורגשות יותר ואם פחות, שנעשות בחדרי העריכה. אמנם, לפני עשר שנים, היו לנו פחות ברירות ואפשר היה למצוא היגיון בהתאספות האובססיבית סביב מדורת השבט הידועה לשמצה. אבל מה התירוץ שלנו עכשיו?

• VIP: שי חי בא לנקום

• נעלם קמפיין HOT עם רונאלדו

• דודו פארוק פוצץ ריאיון עם אופירה וברקוביץ'

• "הצלתי את ביונסה מאר. קלי"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר