לחברה האנושית יש לא מעט חוקי התנהגות ערכיים בלתי כתובים. אחד מהם, שמנוסח בבירור ומקובל על רובנו, קובע כי לא נהוג לדבר בפומבי על רגשותיהם וצורכיהם של רוצחים. התפיסה הרווחת בקרב בני האנוש היא שראוי "שיירקב בכלא עד יומו האחרון", כי זהו עונשו של אדם אשר לקח חיים של אחר.
עם זאת, אפילו לרוצחים, או לפחות לחלקם, יש תחושות אשמה וחרטה, ובמקרים מסוימים קיים בהם גם רצון אמיתי למחוק את ההיסטוריה ולהתחיל מחדש. דרמת כלא חדשה בת שלושה פרקים של ה BBC (שמה במקור: Time) הגיעה אתמול לישראל, ובין היתר היא מתעסקת גם באזורים האפורים הנ"ל.
איכשהו קרה שהמיני סדרה הזאת קיבלה שני שמות בעברית: ב-yes תמצאו אותה בשם "מאסר", ואילו ב HOT היא נקראת "כלואים", ולמרות הבלבול - מדובר באותה סדרה. היא מספרת על מורה לשעבר (שון בין), שנכלא לארבע שנים אחרי שהרג אדם בטעות כשפגע בו עם מכוניתו, בעת שנהג שיכור. הוא אכול אשמה, מתייסר ומדוכא. בלילות הוא חולם על התאונה, ואת הימים מעביר במאבקי הישרדות מול אסירים אחרים, או בניסיון נואש לשמר קשר עם העולם שבחוץ.
יותר מכל, הרוצח שבמרכז הסדרה מעוניין כי אשת הקורבן תמחל לו. בבית הסוהר הוא פוגש אסירים נורמטיביים כמוהו, שאף הם מתמודדים עם מגוון ההשלכות הנפשיות שנגרמו בגלל מעשיהם. באחת מהסצנות החזקות בסדרה, אסיר שדקר למוות את חברו במהלך קטטת בר שהסתבכה, מנסה להסביר להורי הנרצח מדוע בעצם הרג את בנם - בתקווה להרוויח לבסוף את סליחתם ומחילתם. כמעט תמיד, רצון במחילה על מעשים רעים נובעים מאיזה צורך אגואיסטי לתיקון עצמי, אבל זאת לא תרופה לאיחוי הנפש, ואת הנרצח אי אפשר להשיב בכל מקרה. "אנשים תמיד יידעו מה עשיתי", מסביר בשלב מסוים גיבור הסדרה. הוא מודע לכך שריצוי העונש בוודאי לא ימחק את מעשיו, וגם אחרי ששילם את חובו לחברה הוא ימשיך לשלם בריבית ולהתמודד עם הבושה עד יומו האחרון.
אולי לא מקובל לדבר בפרהסיה על רגשות של רוצחים, אך לפעמים אין ברירה. בשבוע שעבר התנהלו בטלוויזיה כמה דיונים כאלו סביב שחרורה המוקדם של סיגלית חיימוביץ', רוצחת הנער אסף שטיירמן, שיצאה לחופשי אחרי 21 שנים בפנים. גם אם לא צפיתם, קל לנחש לאיזה כיוון משכו רוב הדוברים באולפנים.
אם רגשות של רוצחים לא רלוונטיים, אז אולי כדאי בכלל להסתכל על הנושא מהצד ההפוך ולדבר עלינו, ועל הדילמה המסורבלת של החברה בנוגע לדרך שבה אנחנו אמורים להתייחס אל אסירים משוחררים. לסלוח, להבין, לקבל, לשחרר - אלו תכונות אנושיות שמסמלות עוצמה. לפעמים צריך לדעת מתי להשתמש בהן.
