"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"האח הגדול": בכנות? זה היה פרק מטריד, שלא לומר קריפי

האפשרות שנתנו לדיירים לשוחח עם תמונות עצמם כילדים, תוך שימוש בטכנולוגיית דיפ פייק, אמורה היתה לייצר סצנות סוחטות דמעות - אבל בפועל היתה קשה לצפייה

,עודכן
0השמעה
שרית פולק ב"האח הגדול VIP", צילום: רשת 13

הרגשנים שבצופי "האח הגדול" יגידו לכם שאמש (ד') חזינו באחד הרגעים המרגשים בתולדות התוכנית. לעזאזל, הם יגידו, צפינו בלא פחות מארבעה מהם! זה קרה כשאורן, טיטי, תמיר ושרית זכו לפגוש את עצמם הצעירים, ולנהל איתם שיחת סגירת מעגל אינטימית (מול 12.4 אחוזי רייטינג).

אלה היו רגעים סוחטי דמעות, הם יגידו לכם, בהם ארבעה מתוך שישה דיירי הבית הנותרים זכו לשוחח עם עצמם בגרסת הילד והילדה, לספר להם מה עבר עליהם מאז, ממה כדאי להם להזהר ומי האדם שהפכו להיות. תמיר, למשל, סיפר לילד שהיה שהוא שואף לזוגיות עם גבר. "וואלה?", שאל תמיר בן הגיל החד ספרתי. "וואלה" ענה לו תמיר המבוגר. חכה, תמיר הקטן, כי מה שתמיר הגדול באמת מסתיר ממך זה שהיום הוא מכיל בתוכו את סך כל החרדות והנוירוטיות שאדם יכול לפתח.

אבל היות ואנחנו ציניקנים אטומים וקשי לב, ואף שכמה מהרגעים שם אכן היו מאתגרים לצפייה (איפה את, ליהיא גרינר, כשבאמת צריך אותך להקליל?), בחרנו להסתכל על הדבר מהזווית המפוכחת יותר, ולראות מולנו מה שהיה שם בגדול: אנשים בוגרים משוחחים עם תמונת סטילס של עצמם כילדים, בליווי טכנולוגיית דיפ־פייק. המקריפה שבפיתוחים הטכנולוגים של השנים האחרונות. למה לעזאזל שמישהו ירצה באמת לשוחח פנים אל פנים עם הילד שהיה? האין זה החומר שמרכיב סיוטים שהופכים אחר כך לסרטי אימה קוריאנים? ולמה הדבר הראשן שטיטי בחרה לספר לגרסת הילדה שהיתה הוא שהיום יש לה, כלומר לה, כלומר להן - יותר גבות?

טיטי והדמעות,רשת 13

אז כן, היו כאן רגעים שהרגישו כמו גולה בגרון, גם אם האופן שבו נסחטו מהדיירים כלל שימוש באמצעי טכנולוגיה מטרידים. אם נשים בצד את כאב האובדן והחולי שחלקם סיפרו עליו (מה נעשה, זה טור סאטירי פה), גילינו גם כמה דברים מפתיעים מפיותיהם הזזים וירטואלית של תמונות הילדות של דיירי בית האח. שרית וסטטיק, למשל, מכירים מאז שהיו קטנים, אבל הגילוי האמיתי של המפגש הפסיכולוגי שלה עם עצמה היה העובדה ששרית מסוגלת לדבר ולסחוב יותר מדקה של זמן מסך, שזה בערך הזמן המצטבר שהיא קיבלה בכל העונה הזו. חבל, דווקא נראה שפספסנו שם מישהי מעניינת.

תמיר מול הדיוקן שלו כילד,רשת 13

"היו לי סוסים, היו לי כלבים, היתה לי נאקה, נשמה", גילה לנו אורן בפרק הזה, ועשה איכשהו את המעבר הבלתי ייאמן מהאיש שכפה על מנהיג העולם החופשי תמונת סלפי, לכדי אדם שקל מאוד לחבב בבית האח. ברצינות עכשיו, שישה ימים לפני הגמר זה כמעט בלתי נתפס לחשוב שא.חזן הוא אחת הדמויות היותר מעוררות אמפתיה, בבית שעל עצבי דייריו הוא ניגן בכזו מיומנות. גם הוא מסכם את החוויה שעומדת להסתיים לו במשפט הכה מדויק "כל מי שרבתי איתו בעונה הזו איננו". הסוד, כפי שגילה לנו אורן, הוא להוציא כמעט כל מי שגר איתך מדעתו, ולזכות בלב הצופים בסוף. אורן, לו היית טקטיקן מוצלח בפוליטיקה כפי שאתה בריאליטי, היינו נותנים לך לנהל את משבר הקורונה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר