ערוצי הטלוויזיה בישראל שפכו עשרות מיליוני שקלים על בניית ערים עתידניות, מסעות בג'ונגלים וטירות מבודדות, הכל כדי למצוא את הלהיט הבא שידביק אותנו למסך. ריכזנו רשימה של 6 תוכניות ריאליטי שהתרסקו ברעש גדול, ונמחקו מלוח השידורים אחרי עונה אחת בלבד.
הבוגדים (קשת 12)
על פי ההצלחה הבינלאומית, זה היה אמור להיות הלהיט הגדול שיסחוף את המדינה. הפורמט מבוסס על משחק הילדים המוכר ("הרצח", או "העיירה"), שבו חבורת אנשים מסתגרת בטירה, מתחלקת לבוגדים ונאמנים, ומדיחה זה את זה בסכינים בגב ובשקרים.
בקשת 12 כה האמינו בגרסה הישראלית ללהיט הבינלאומי, שהם המתינו שנתיים עם שידור התוכנית שצולמה ונערכה עוד לפני מלחמת חרבות ברזל.
אלא שהגרסה הישראלית ללהיט הבינלאומי הפכה לכישלון מהדהד. הרייטינג הצטמק מפרק לפרק והבאזז פשוט לא היה קיים.
מבקר הטלוויזיה של "היום", ניר וולף, כתב שבמדינה שבה לוח השידורים ממילא מפוצץ באנשים שמשקרים, מתווכחים ורוכבים זה על גבו של זה, "הבוגדים" לא הציעה שום דבר מיוחד בנוף - הליהוק לא סחב, ההנחיה הייתה מביכה, ובמקום כישלון מפואר, קיבלנו בעיקר שעמום.
פקין אקספרס (רשת 13)
אחרי שערוץ 13 איבד למתחרים ב-12 את הזכויות על "המירוץ למיליון", בהנהלת הערוץ חיפשו פתרון מהיר וקנו פורמט הולנדי, שדומה מאוד למקור.
לפי ביקורת של ניר וולף עם ההשקה, בהתחלה נדמה היה שיש כאן פוטנציאל אמיתי: מירוץ אינטנסיבי לאורך 5,000 קילומטרים בקמבודיה, לאוס ותאילנד, ללא תמיכת הפקה ובלי כסף, שבו המתמודדים נאלצים להסתמך על חוצפה, תכמנות ישראלית והבטחות שווא למקומיים.
הקצב אמנם היה מהיר והליהוק היה מלא פוטנציאל, אך מה שעובד מעולה על הנייר ומתאים למנטליות "הישראלי המכוער", לא הצליח להחזיק את הצופים לאורך זמן. "החיקוי" לא הצליח להתעלות על המקור, והתוכנית נותרה פרויקט חד-פעמי שלא זכה לראות עונה שנייה.
הקבוצה (קשת 12)
התוכנית, שהתיימרה להיות "חתונמי" הבאה, לקחה קבוצת רווקים ורווקות, שמה להם טלפון ביד והושיבה אותם להתכתב בקבוצת ווטסאפ מבולגנת.
כפי שסיכם זאת המבקר ניר וולף: כולנו השתקנו את "הקבוצה" כמו שאנחנו עושים בווטסאפ. הפורמט של הבמאי והעורך המוערך יורם זק היה מבולבל, הליהוק חלול וגנרי, והתוצאה הייתה שעמום טוטאלי ברייטינג מביך של 7-8 אחוזים.
המשימה: אמזונס (קשת)
בעשור הקודם, כשערוץ 10 החזיק ב"הישרדות" ורשת ב"המירוץ למיליון", בקשת סירבו להישאר מאחור וניסו לייצר מגה-ריאליטי הישרדותי משלהם.
הם שלחו שלוש קבוצות של מתמודדים למשימת צליחה של נהר האמזונס - הנהר הגדול בעולם, שהתגלה בסופו של דבר כביצה טובענית במיוחד עבור הערוץ.
למרות השקעת עתק חסרת תקדים בפיתוח ובהפקה, ותפקיד מנחה שנתפר למידותיו של גל אמיתי - הקהל פשוט לא התחבר. התוכנית כשלה לחלוטין ביצירת באזז, והפורמט נשכח מהר למדי.
דה פור (רשת)
מה עושים כשהשוק כבר רווי בתוכניות שירה מצליחות כמו "הכוכב הבא" ו"דה וויס"? קונים עוד פורמט של תוכנית שירה, כמובן. "דה פור" (The Four) הגיעה למסך עם הבטחה קוסמטית לשינוי חוקי המשחק: רביעיית הגמר נבחרת כבר בפרק הראשון, ועליה להילחם על מקומה מול מתמודדים חדשים לאורך כל העונה.
בפועל, השינוי המבני לא עניין אף אחד. השופטים (מארינה מקסימיליאן, מוקי, דיקלה וגלעד כהנא) והזמרים שלוהקו לא הצליחו לייצר גרם של רגש או עניין בקרב הקהל בבית. זה הסתיים בקיצור דרסטי ומביך של העונה לתשעה פרקים בלבד, והתוכנית נעלמה מהמסך.
2025 (קשת 12)
אי אפשר לדבר על כישלונות ריאליטי בלי להזכיר את הפרויקט הכי יומרני ויקר שככל הנראה נראה כאן. בקשת 12 רצו לייצר יורש ל"האח הגדול" (אחרי שהמותג עבר לרשת), ובנו במיוחד עיר עתידנית ענקית ביבנה בהשקעה מטורפת של עשרות מיליוני שקלים.
הקונספט הובל על ידי יורם זק וארז טל: עיר סגורה שמנוהלת כולה על ידי כסף, שבה כל תנועה, ארוחה או מקום לינה של המתמודדים עולים כסף, והקהל בבית מזרים להם מזומנים וירטואליים.
הציפיות היו בשמיים, אבל הצופים בבית קיבלו סחרחורת מהחוקים המורכבים, מהטבלאות האינסופיות ומהאווירה המנוכרת והרובוטית. למרות שהתוכנית לא הוגדרה רשמית כאסון מוחלט ברייטינג, הנתונים היו רחוקים מאוד מלהצדיק את עלויות ההפקה המפלצתיות.
