"הבוגדים": הגרסה הישראלית ללהיט הבינלאומי היא כישלון מהדהד

הבוגדים | קשת 12

עדיף כישלון מפואר מחלומות במגירה, שר דודו טסה ונתן השראה לרבים. אבל האם הקביעה הזו באמת נכונה? בעולם הטלוויזיה זה בהחלט נתון לוויכוח.

כישלונות מפוארים על המסך, בעיקר כאלו שהשקיעו בהם המון ממון וים של זמן מסך, מותירים אחרי מותם כתם בלתי נשכח. הם גם גורמים למנהלי הערוצים להתבצר מחדש בפורמטים פשוטים וממוחזרים שיבטיחו להם הצלחה ודאית.

אחרי חמישה פרקים כבר מוסכם שהגרסה הישראלית ללהיט הריאליטי הבינלאומי "הבוגדים" היא כישלון מהדהד. הרייטינג שלה מצטמק מפרק לפרק, והבאזז סביבה כמעט לא קיים. שנתיים המתינו בקשת 12 עם שידור התוכנית הזו (שכבר צולמה ונערכה לפני המלחמה), אבל זה לא עניין של טיימינג וגם לא קשור להשפעות המלחמה או החטופים. "הבוגדים" פשוט לא מעניינת, ובהשוואה לגרסאות הזרות של הפורמט - זאתי פשוט נראית כמו חיקוי עלוב שלא הצליח להתאים עצמו לקהל ישראלי.

הבוגדים הולכת בדרכי "2025", "הקבוצה", "המשימה: אמזונס", "דה פור", "פקין אקספרס", "24/7 הדור הבא", "הכפר" ועוד כישלונות מפוארים בהיסטוריית הטלוויזיה המסחרית. כל כישלון כזה מחזיר אותנו לעוד עונה של "מאסטר שף" ועוד סיבוב של "הישרדות" ועוד נאגלה של "המירוץ למיליון" ועוד שעות שידור של אולפני חדשות.

אז מה הבעיה של "הבוגדים"? הכל. הליהוק לא סוחב את העונה, ההנחיה מביכה, המסתוריות חיוורת, המשימות לא מתרוממות, השעמום שולט והמשחק מתקדם מהר מדי - אמש הודחה בוגדת ראשונה לעונה, בוגד אחר כמעט נחשף וההפקה כבר נאלצה לערבב את הקלפים כדי להזרים דם חדש למרדפי החתול ועכבר.

הפשטות של "הבוגדים" היא זאת שעזרה לתוכנית לסחוף אחריה מדינות אחרות ששידרו אותה. הפשטות הזו מבוססת על משחק ילדים ידוע (הרצח, העיירה, המאפיה - יש למשחק הרבה שמות), ועל חוקים פשוטים לפיהם חבורת אנשים מסתגרת בטירה מתחלקת לבוגדים ונאמנים ואז מדיחים אחת את השני. אולי בגלל שהרעיון הבסיסי פשוט מדי, לוח השידורים כאן מפוצץ תוכניות שבהן אנשים משקרים, מתווכחים, תוקעים סכינים ורוכבים זה לזה על הגב; לפיכך, "הבוגדים" לא מיוחדת בנוף הישראלי אלא סתם עוד תוכנית עם ריבים. במקרה הזה - לא מדובר בכישלון מפואר, אלא סתם כישלון מביך.