אגם רודברג היא שחקנית אדירה - ועדיין לא מספיק מוערכת

כל האימהות משקרות | כאן 11, 21:30

את הקריירה של אגם רודברג צריך לחלק ללפני ואחרי המונולוג המפורסם ההוא שיזכרו לה כנראה עד הקבר. המונולוג על נינה בסדרה "חזרות". רודברג שיחקה אז שחקנית יפה ומיינסטרימית, אהובה אך שטוחה. אחת שחולמת בלילות על שייקספיר או צ'כוב, אבל עושה קריירה וכסף מטראש ובינוניות. 

"אני לא רוצה (תפקיד בקומדיה), אני מסוגלת לעשות נינה", זעקה רודברג ממעמקי הלב את השורות ההן שכתבה לה נועה קולר, בסצנה שבה התאמצה להשיג תפקיד יוקרתי במחזה מוערך. "אמרתי לסוכנת שלי שאני מפסיקה לעשות טלוויזיה וסדרות נוער כי אני מכוונת לתפקידים איכותיים. אני פה כדי לעשות תפקידים גדולים. נקודה. אני נינה! אני נינה! אני נינה". "את לא", נפנפו אותה מנהלת התיאטרון בסדרה ונציגי האליטה במציאות.

בדיעבד, חמש שנים חלפו וניתן להכריז בביטחון כי המונולוג ההוא שינה אותה ואת הקריירה שלה. מאותו רגע והלאה רודברג צמחה להיות אגם הברבור.

כשרואים היום את רודברג טורפת סצנות כפי שהיא עושה בסדרה החדשה של כאן 11, "כל האימהות משקרות", קל לשכוח כי עד המונולוג ההוא רודברג תויגה כשחקנית "זולה" וסתמית. היא זהרה מתחת לרדאר. בנעוריה פרצה לתודעה דרך תפקיד ראשי בטלנובלה ("אהבה מעבר לפינה"), בהמשך דגמנה הלבשה תחתונה, הובילה סדרות נישה וקמפיינים מסחריים, בלטה תמיד במדורי הרכילות והתקבעה בתור עוד שחקנית יפה. היא היתה הלוליטה. היא היתה הפוסטר. היא היתה הכל רק לא נינה.

אולם לאט־לאט משהו השתדרג ביכולות המשחק של רודברג. הן נהיו עמוקות. כל כך עמוקות שלפעמים היא מעבירה במבטים את כל מעמקי הנפש של הדמות שלה. אפשר לטבוע במבטים שלה. יפה, כובשת, מרגשת, מבלבלת ומסחררת. רודברג מתבגרת מסדרה לסדרה, וזה אחושילינג מהנה לצפייה. כמו פרח בשיא תפארתו.

ואף שהתפקידים שגילמה לאחרונה שונים זה מזה - רודברג הפציצה בכולם. פעם הרהיבה בתור עיתונאית נועזת בסדרת הפשע "אינדל", ובהזדמנות אחרת היתה פאם־פטאל סקסית שבלבלה את שלום אסייג בדרמת העבריינים "פטריק". עכשיו, היא גונבת את הפוקוס ב"כל האימהות משקרות" עם התפקיד של דינה המדענית. לא נינה. דינה.

דינה היא אמא שמנסה לצאת בסדר עם כולם. לכבס, להאכיל, לתמוך, לשלם, להכיל ובעיקר להקטין עצמה למען האחר. בפרק השלישי של העונה, כשהיא התעמתה בעדינות מרגיזה עם בעלה הנרקיסיסט והמתעלל (שלום מיכאלשווילי), ממש התכווץ הלב לצפות בה. וזאת רק עוד הוכחה לכמה טוב היא שיחקה שם.

"כל האימהות משקרות" מתקשה לשמור על יציבות. יש לה פרקים מהממים, לצד פרקים בינוניים. ועדיין, בתוך חוסר היציבות של סדרת הדרמה הזאת, יש עוגן אחד חזק, יציב ועקבי - אגם רודברג שפרק אחרי פרק מוכיחה שהיא בליגה אחרת. שחקנית אדירה, ועדיין לא מספיק מוערכת.