"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"כל תוכנית או משדר חדשות צריכים להיפתח בשקופית שאומרת שיש 120 חטופים בעזה"
השחקנית אילנית בן יעקב חוזרת בסדרה חדשה שמתכתבת עם סיפור תאיר ראדה • בחיים האישיים היא נושאת את נטל הכאב על הירצחו של אחיה ב־7 באוקטובר • "אני עדיין בתוך הטראומה"
"האמת". צילום: כאן 11

"כל תוכנית או משדר חדשות צריכים להיפתח בשקופית שאומרת שיש 120 חטופים בעזה"

השחקנית אילנית בן יעקב חוזרת בסדרה חדשה שמתכתבת עם סיפור תאיר ראדה • בחיים האישיים היא נושאת את נטל הכאב על הירצחו של אחיה ב־7 באוקטובר • "אני עדיין בתוך הטראומה"

מאיה כהן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

סיפור הרצח שלתאיר ראדה ז"ל, והרשעתו וזיכויו שלרומן זדורובשבאו בעקבותיו, טלטלו מדינה שלמה והוכיחו שלפעמים המציאות עולה על כל דמיון. בהשראת אותה פרשה תעלה הערב בכאן 11, תאגיד השידור הישראלי, "האמת" - דרמת־מתח חדשה שתשודר בימי שני ורביעי מייד אחרי"בואו לאכול איתי"בכאן 11 ובכאן BOX.

בסדרה, שכתבו דפנה לוין ואורית זמיר בבימויה של לוין, משתתפים אילנית בן יעקב, גולן אזולאי, מור דימרי, יוסי מרשק, רועי ניק, רוני נתנאל, מירב שירום, בני אבני ועוד. היא נפתחת ביום שבו משפט הרצח השנוי במחלוקת ביותר בישראל אמור להגיע להכרעה, כשלפתע מתרחש רצח נוסף של נערה, באופן זהה לחלוטין, שמטלטל את הנוגעים בדבר ואת המדינה כולה.

תאיר ראדה ז"ל, צילום: דרור ארצי/ג'יני

הסדרה כבר נמכרה לשידור בשלושה גופי שידור בינלאומיים, וכעת תעלה הסדרה בישראל, מדינה שבה פרשת תאיר ראדה נכנסה לכל בית ובית. את עורכת הדין שמייצגת את מי שמואשם ברצח (שמגלם השחקן בני אבני) מגלמת אילנית בן יעקב.

"ברור שגם אני מכירה את הסיפור שהיווה השראה לסדרה הזאת", היא אומרת, "צללתי בזמנו לתוך הפרשה, אבל מההתחלה היה ברור שהסדרה לא מחפשת להיאחז בסיפור הזה והוא רק נקודת התחלה לצאת ממנה, כדי לספר סיפור שמדבר על איך אירוע כזה משפיע על עיירה שלמה ומטלטל את הקהילה".

ספרי לי על הדמות שלך.

"אני מגלמת את הסנגורית של אדם שהורשע ברצח, ובמהלך המשפט החוזר שלו, כעבור עשר שנים, מתבצע רצח זהה לחלוטין של נערה נוספת, ומתעוררת השאלה אם מדובר ברוצח חדש או שזה רוצח סדרתי שמסיר חשד מהלקוח שלי, וזה מעורר שוב את הדיון הציבורי. מהעבודה שלי על הדמות עם אורית ודפנה היה לי ברור שהיא היחידה בעצם שלא מעניינת אותה האמת, זו לא שאלה שמעסיקה אותה, והדבר היחיד שהיא עובדת בו זה להוציא את הלקוח שלה זכאי.

"אחד הדברים שהסדרה מתעסקת בהם זה מידת ההשפעה שיש לתקשורת במצבים מסוימים בגיבוש עמדה שעלולה להיקבע כנכונה. הדמות שלי מודעת לכוחה של התקשורת ולהשפעה שיש לה על הציבור, ומשתמשת בתקשורת כדי למצב את הלקוח שלה כאדם חביב, משפחתי ומסורתי. היא כל הזמן עובדת בלהפוך אותו מרוצח מסוכן לקורבן שמשלם מחיר על הרדיפה האובססיבית של החוקר בדימוס, אותו משחק גולן אזולאי, שנחוש להרשיעו.

"אמנם מדובר בדרמה, והסיפור שעומד בבסיס הסדרה הוא טרגי, אבל האופן שבו דפנה ביימה והתפיסה שלה את ההתנהגויות האנושיות במצבים הלא שגרתיים, והאופן שבו עיצבה את הדמויות, מכניסים טון קליל ברגעים מסוימים ומתאפשרת אתנחתא קומית. זו לא סדרת מתח כמו שאנחנו רגילים לראות בזמן האחרון".

הסדרה, שצולמה בחורף 2023, היתה אמורה לעלות בנובמבר האחרון, אולם כמו כל דברים שנעצרו ב־7 באוקטובר גם שידורי הדרמות הוקפאו, ולאחרונה יותר ויותר סדרות חוזרות אל המסך. עבור בן יעקב זה לא היה הדבר היחיד שנעצר באוקטובר, כי באותה שבת ארורה היא איבדה את אחיה הקטן, ליאור.

"סדרת מתח אחרת". בן יעקב, צילום: איתמר שיקלר

"אחי, ליאור בן יעקב, היה סגן רבש"צ בכיתת כוננות של מושב ישע. ב־7 באוקטובר, עם האזעקה הראשונה, הוא יצא מהבית, ובשלב מסוים קיבל קריאה ממושב מבטחים השכן בבקשה לחבור אליו, בגלל חדירה של מספר רב של מחבלים למקום. יחד עם עוד חבר כיתת כוננות הם מיהרו למקום שבו שהתה החוליה, התנהל קרב נורא שבסופו הם הצליחו לפצוע את מפקדי החוליה, שלקחו טנדר וחזרו לעזה. אבל המחיר הטרגי של הקרב הזה היה מותם של ליאור ועוד ארבעה חברי כיתות כוננות. החמישה קבורים זה ליד זה בבית העלמין במושב צוחר. ליאור היה בן 44, והשאיר אחריו אישה ושלושה ילדים, שעדיין מפונים וגרים בחצבה".

"חייבת להיות חזקה"

במצב הכאוטי שבו כולנו נמצאים, ואחרי הטרגדיה האישית שחווית, מאיפה הכוחות להמשיך הלאה?

"משהו באופי של אח שלי ובחברות של השלישייה שהיינו - אחותי, הוא ואני - ניהל אותנו בתוך הטראומה הזאת, ואפשר לנו להתמודד באופן כזה שאנחנו לא שוקעים. יש משהו באיך שהוא חי את חייו ובמה שהוא הטיף לו שליווה אותנו כל הזמן בהתמודדות הזאת. זה ענן שאני סוחבת אותו בכל יום מהרגע שאני מתעוררת ועד שאני הולכת לישון, ואני מניחה שיש כמוני עוד עשרות אלפים, שעדיין בתוך הטראומה. אם את שואלת מאיפה הכוחות - זה בעיקר מהמחשבות על ילדיי, שאני לא רוצה שיגדלו בצל האסון הזה. אני מרגישה שמאחר שהשגרה נמשכת אנחנו חייבים להשאיר את הנושא הזה חם ועל השולחן, כל תוכנית או משדר חדשות צריכים להיפתח בשקופית שאומרת שיש 120 חטופים בעזה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...