זה כבר חודשיים שלצד המוזיקה, התיאטרון והאמנות, אנחנו מוצאים מפלט ונחמה גם במסך הקטן, ותוכניות רבות במלחמה הזאת הפכו הדבר המנחם והאסקפיסטי במציאות הכאוטית שעוברת על ישראל מאז 7 באוקטובר. לאחרונה התווספו למעוז הבריחה הזה כל הפרקים מכל העונות של סדרת הקאלט "בואו לאכול איתי" שעלתה לשידור לראשונה בשנת 2012 בערוץ הראשון. מדובר בארבע העונות הראשונות שלא היו זמינות לצפייה במלואן.
האמירה השנויה במחלוקת של יעל ב"בואו לאכול איתי". באדיבות כאן 11 (ארכיון)
האמירה השנויה במחלוקת של יעל ב"בואו לאכול איתי". באדיבות כאן 11 (ארכיון)
הפרקים הקלאסיים, עוד לפני שתוכנית הדוקו הסאטירית הפכה לפולחן של ממש, עלו גם לאתר "כאן" וגם לאפליקציית BOX – כאמור, לאחר שמרבית העונות הישנות לא היו זמינות לצפייה בפלטפורמה. לסדרה התגבשה עדת צופים ומעריצים מושבעים, שבאמצעות קבוצה שנפתחה על ידי כאן דיגיטל בפייסבוק, שלחו פניות ובקשות רבות להעלות את העונות הוותיקות לשידור. לאור בקשות הצופים, ולאחר שנים, החליטו בתאגיד לרכוש את זכויות השידור ולאפשר למעריצים הרבים (שממתינים לעליית העונה השמינית שמצטלמת בימים אלו) ליהנות גם מפרקי העבר. למרות שהם נהנים מאסקפיזם טהור, משיטוט בקבוצת הפייסבוק של הסדרה עולה כי גם המעריצים בעצמם לא מאמינים למשמע אוזניהם בחלק מהפאנצ'ים וטוענים כי במונחים של היום, מדובר במפגן קרינג' בלתי ייאמן שבימינו לא היה עובר.
"אחרי שכל העונות עלו, קיבלתי הודעות ממלא אנשים שאני מכירה שאמרו 'איזה מדהים שאפשר לראות את הדמויות המיתולוגיות'" משתפת עם "ישראל היום" הסופרת והתסריטאית דקלה קידר, ומי שאחראית לכל מילה של שי אביבי שאתם שומעים בקריינות החדה והמשעשעת. "בכלל מה שקרה עם 'בואו לאכול איתי' זה יוצא דופן. התחלנו לעבוד עליה ב-2010. בקבוצת הפייסבוק של התוכנית יש מצטרפים חדשים כל הזמן. זה תמיד מדהים אותי שיש איתנו צופים מההתחלה, כשזה עוד היה בערוץ 1, כשיצאנו לדרך. הכתיבה הייתה מתחת לרדאר, התוכנית הייתה מתחת לרדאר, לא ידענו בכלל אם יש צופים או לא... זה הרגיש מאוד פנימי ולקח לנו זמן להבין עד כמה אנשים צופים בזה ועד כמה הצפייה היא משהו טקסי, בחבורות, עם אוכל.
"אנשים ממש מחכים לזה, ולחשוב שזה כבר למעלה מ-10 שנים, בעשור שבו כל תרבות הצפייה והריאליטי השתנו. אני חושבת שהעונות הראשונות נתפסו כמאוד קיצוניות כי בכלל, כל הטלוויזיה השתנתה. ככל שהעונות התקדמו, נהייתה מודעות בקרב המשתתפים. אנשים הבינו את 'התפקיד' שלהם".
לא רק קיצוניות הייתה בעונות הראשונות של התוכנית. יש לזכור כי העונה הראשונה של "בואו לאכול איתי" עלתה בשנת 2012, הרבה לפני מהפיכת מי-טו, ששינתה את הדרך בה מתייחסים, מדברים ומציגים נשים על המסך ובחיים עצמם.
מצפייה בפרקים הישנים, ניתן לראות הרבה התבטאויות סקסיסטיות שנאמרו בבדיחות הדעת על מתמודדות, עם משפטים מחפצנים שמתייחסים למראה החיצוני. סביר להניח שהתסריטים לא היו נכתבים באופן הזה כיום, לא כך?
"חבל על הזמן. צפיתי בפרק הראשון מתוך סקרנות לראות מה כתבתי בהתחלה, וחמש דקות לתוך הפרק, יש שם בחורה נורא יפה בשם אלינור שאומרת משהו כמו 'אני מודעת למראה שלי, אבל הכי חשוב היופי הפנימי'. ואז שי אומר לה 'גונבת משפטים ממכוערות?'. אחר כך הוא גם אומר 'גם כוסיות אוכלות'.
"המחשבה שגבר מתייחס באופן כזה למראה חיצוני של אישה ושאני כתבתי את זה - זה מטורף והכי לא פוליטיקלי קורקט! זה משהו שברור שלא הייתי כותבת היום. הדבר הראשון שאמרתי לעצמי היה 'אוקיי, זה נכתב לפני המי-טו', אבל זה גם קשור להתגבשות של הדמות של שי. אני מודה שנפלתי כשראיתי את זה, וגם את האופן שבו אנשים היו מדברים אחד לשני. הרי אני אישה, איזה פדיחות! אבל מצד שני, אני לא מסתכלת על זה כ'אוי', אלא פשוט מבינה דרך זה את התקופה, ומבינה שהיה גם בי אז את הגבר מהדור הישן.
"הדמות של שי גם אמרה דברים נורא קיצוניים שהיום הוא לא היה אומר עוד בלי קשר. דיברתי עם חבר ואמרתי לו 'זה היה אמור להיות גילטי פלז'ר'. נשארתי רק עם הגילטי (צוחקת). לא, אבל ברצינות, זה גם פלז'ר ואני שמחה שעברנו למקום אחר".
חושבת שזה פגע בהומור?
"אני חשבת שלא. אני חושבת שבתוך המגבלות הקיימות היום, זה מכריח אותנו להיות מאוד מדויקים וששי משקף את מה שקורה ולא את דעתו. ממש עברנו תהליך מקריינות, שלזה באתי, לדמות לכל דבר. כמו בדרמה".
הייתה מחשבה לשדר את הפרקים הישנים ערוכים? להוריד משפטים כאלה?
"לא, לא היינו משנים. אני חושבת שיחסית לסדרות ריאליטי וסדרות מה'זאנר, יש בה כמעט אפס מניפולציה מבחינת הפקה. היא מאוד נקייה ובוודאי לא היינו משנים כלום. אבל בהחלט רואים את השינוי שהדמות של שי עברה, ואת הקצב והאופן שבו הוא מגיב".
