"מעניין" היתה המילה שאליעזר בן־יהודה השתמש בה הכי הרבה לאורך פרקי "הצבי". בתכלס, זה גם מה שאפשר לומר על הסדרה כולה. מעניין, אבל לא בקטע מתלהב במיוחד.
פרק הסיום סידר לדמויות סוג של קתרזיס. מחיה השפה השיג את מטרתו להחדיר את העברית המחודשת לשיח היומיומי, פרומה ציפיס ויתרה על מהפכות ועל מהפכנים, ואחיותיה מצאו אהבה. מעניין? תלוי את מי.
"הצבי" היתה סדרה אינטימית וכיפית, על תקופה רחוקה שכמעט לא מתכתבת עם ימינו. חוץ מהרבה מילים יפות, ועברית נעורים שהתגלגלה לשחקנים על הלשון באירוטיות - היא נגמרה בתום שישה פרקים בלי להשאיר רושם.
"היא לא מוכנה להקריב כדי לשנות את העולם. בעוד 150 שנה כולם ידברו כאן עברית, ופרומה תישכח". כך חזה בפרק האחרון מי ש־130 שנה אחרי התרחשויות הסדרה - אין עיר בישראל בלי רחוב על שמו. בניגוד לבן־יהודה, פרומה לא מבוססת על אדם אמיתי. כמוה, גם הסדרה לא הקריבה דבר כדי לשנות את העולם, ונותרה חוויית אסקפיזם מקוצרת שתישכח מחרתיים. גם אחריה ימשיכו לדבר עברית שבורה בסדרות ישראליות.
"הצבי" - פרק הסיום | כאן 11, 21:30
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו