"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
לאחר שנפגעה בתאונה קשה: השחקנית אן הייש הלכה לעולמה
הייש מתה מהפצעים שמהם סבלה בעקבות התאונה שבה הייתה מעורבת, כאשר נלכדה ברכבה הבוער אחרי שהתנגשה בבית פרטי • היא ידעה חיים לא קלים, שבמהלכם היא טענה שנאנסה בידי אביה – שהתגלה כהומוסקסואל בארון, ואחיה נהרג בתאונת דרכים • במהלך הקריירה שלה היא זכתה באמי וכיכבה בשלל סרטים וסדרות, והייתה מוכרת כבת זוגה של אלן דג'נרס
השחקנית אן הייש| צילום: רויטרס

לאחר שנפגעה בתאונה קשה: השחקנית אן הייש הלכה לעולמה

הייש מתה מהפצעים שמהם סבלה בעקבות התאונה שבה הייתה מעורבת, כאשר נלכדה ברכבה הבוער אחרי שהתנגשה בבית פרטי • היא ידעה חיים לא קלים, שבמהלכם היא טענה שנאנסה בידי אביה – שהתגלה כהומוסקסואל בארון, ואחיה נהרג בתאונת דרכים • במהלך הקריירה שלה היא זכתה באמי וכיכבה בשלל סרטים וסדרות, והייתה מוכרת כבת זוגה של אלן דג'נרס

,עודכן
0השמעה

השחקנית אן היישמתה היום (שישי) בעקבות הפציעה שנגרמה לה אחרי שנלכדה ברכבה הבוערכשהתנגשה איתו בבית פרטי.היא הייתה בת 53 במותה.

צילום: רויטרס

הייש נולדה בשנת 1969 באוהיו שבארצות הברית. בספרה האוטוביוגרפי מ-2001, היא סיפרה כי חוותה ילדות ונעורים קשים, שכללו פגיעה מינית מצד אביה. ב-1983 מת האב כתוצאה ממחלת האיידס, אז התגלה גם כי הוא ניהל אורח חיים הומוסקסואלי סודי. היא אף טענה כי הוא אנס אותה. אחיה בן ה-18 נהרג באותה השנה בתאונת דרכים.

חיים לא פשוטים. השחקנית אן הייש, בשנה שעברה,צילום: איי.פי.

את דרכה בעולם המשחק והטלוויזיה החלה הייש בתפקידים בסדרות טלוויזיה כמו "מרפי בראון", אך תפקידה המשמעותי הראשון בתחום היה באופרת הסבון "עולם אחר" של רשת NBC האמריקנית, עליו אף זכתה בפרס האמי לתוכניות יומיות. היא שיחקה באמצע שנות ה-90 במספר סרטים הוליוודיים, אך הפכה שם מוכר קולנועית החל מחלקו השני של העשור בזכות תפקידים זכורים בסרטים כמו "המושבעת", "אם הקירות יכלו לדבר", "דוני ברסקו", לכשכש בכלב", "אני יודע מה עשית בקיץ האחרון", "שישה ימים שבעה לילות" ועוד.

לצד כך, הוסיפה הייש לככב סדרות טלוויזיה, ביניהן "אלי מקביל", "הבחירה של גרייס", "ניפ/טאק" ועוד. היא המשיכה לביים ולשחק בפרויקטים קולנועיים וטלוויזיוניים גם בשנים האחרונות, ובשנת 2020 לקחה חלק בעונתה ה-29 של "רוקדים עם כוכבים" האמריקנית, שבה הייתה המודחת השלישית.

כיכבה בקולנוע ובטלוויזיה. אן הייש, ב-2021,צילום: איי.אף.פי.

חייה האישיים, ובפרט חיי האהבה שלה, זכו לסיקור רב. אחרי שניהלה בצעירותה זוגיות עם השחקן והקומיקאי סטיב מרטין, ב-1997 היא החלה לנהל מערכת יחסים פומבית ומתוקשרת עם הקומיקאית ומנחת הטלוויזיה אלן דג'נרס. בהמשך הייתה נשואה במשך חמש שנים וחצי לצלם קולמן "קולי" לאפון, עימו הביאה לעולם את בנה הבכור. היא עזבה אותו לטובת שותפה לסדרה "גברים על עצים" ג'יימס טאפר, והביאו עימו את ילדה השני. השניים התגרשו ב-2018.

במהלך ראיונות שניהלה בעבר, הרבתה הייש לעסוק בנושאי בריאות הנפש. כאשר קידמה את ספרה "קראו לי משוגעת", היא סיפרה כי הייתה "מטורפת" במשך 31 שנות חייה הראשונות, וכי בכדי להתגבר על התקיפה המינית שעברה בילדותה היא יצרה לעצמה עולם משלה בו הרגישה בטוחה. לדבריה היא פיתחה אלטר אגו בשם "סלסטיה", שהייתה בת האלוהים וחצי אחות לישו הנוצרי. עוד סיפרה כי התאזנה נפשית מאז.

מערכת יחסים מתוקשרת מאוד. הייש עם בת זוגה לשעבר, הקומיקאית אלן דג'נרס, ב-1998,צילום: איי.אף.פי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו