"המחלה הכי גדולה של הדור שלנו היא בדידות וזיוף": המחזה שיטלטל אתכם

מערכות היחסים ועולם הדייטינג המורכב של דור ה-y הוא עולם שלם של שפע, מבחר וגם הרבה כאוס שמלווה את האופציות הרבות המונגשות בו. את החיפוש אחר אהבת אמת ואת תרבות השפע המבלבלת והפער בין הרצון להתמסד לבין החיפוש אחר הדבר הטוב הבא, הפכו נעמה מנור (שחקנית ובמאית) ורוני ברנט (במאית) למופע תיאטרון שירוץ במקום בו הכל קורה: בברים השונים ברחבי הארץ.

"לא מדויק" ייקרא המופע שיפגיש את הקהל עם סיפורים אינטימיים דווקא במרחב הציבורי. בהצגה, שכתבו וביימו השתיים, ותעלה בבכורה ב-31 במאי במתחם "התדר", במרחב "בית של סולידאריות" ומשם תמשיך לברים השונים כמו "שפגאט", "הייב", "מרץ 2" ועוד, משחקים לצד נעמה מנור גם השחקנים אריאל קורט ומירב שישא, ומשתתף המוזיקאי רועי בקר. על ההפקה ליאור זכאי ועל הדרמטורגיה נעמה שחר.

בראיון זוגי ל"ישראל היום" מספרות נעמה (27) ורוני (26) על היצירה המשותפת, שמתמזגת עם החיים עצמם.

"עבדתי תקופה במסעדת 'רומנו' בתל אביב, במתחם 'התדר', מרחב בילוי עם הופעות מוזיקה, בו ראיתי מלא זוגות שמגיעים אליו ומנסים לייצר חוויה אינטימית כנה ומקרבת במרחב שיש בו הרבה ניכור ואדישות, לראות ולהיראות", מספרת נעמה. "את רוני אני הכרתי עוד מהתיכון, וכשעבדנו יחד על הצגה אחרת, התחברנו וראינו שנושא חיפוש הזוגיות מעסיק את שתינו. שתינו היינו במערכות יחסים די מתקדמות, אבל עוד לא ידענו להגיד שזה זה. ואז התחילה להעסיק אותנו השאלה של מה זה 'זה'?.

"ראינו שאין לנו מודל, כי בדור שלנו פחות שורדים כמו ההורים שלנו. יש חוויה של חיפוש והמון שפע, ותמיד יש עוד דברים. הבנו שיש משהו טרגי בחוויה הזאת ששתינו חווינו ברמה האישית; להרגיש שאת במקום ואת לא יודעת להגיד 'אני פה'. התחברנו לסרטים 'הכל בכל מקום בבת אחת' ו'האדם הגרוע בעולם' שמדברים על החיפוש האינסופי שבסוף מביא לכלום. תפסת מרובה לא תפסת.

"יצא לנו לכתוב על זה לאורך שנים; חלק מהקטעים שיש ביצירה נכתבו ב-2017, קטעים שכתבנו לאורך גיל ה-20 שלנו, וחלקם נכתבו בחודשים האחרונים עבור היצירה. יש איזה תהליך של מסע ותנועה בתוך העשור הזה", מוסיפה רוני. "מדובר בתהליך מאוד 'מחתרתי', בלי תמיכה של גוף חיצוני. הרבה מהחזרות נעשו בסלון. היה לדוגמא ערב שבת אחד שישבנו בבית של נעמה במשך 7 שעות כדי לנסות לפצח את הסדר הנכון של הקטעים בחלק מסוים".

מדובר בעצם בהצגה של ממש?בקטעים?
נעמה:"זו אסופה של קטעים שכולם קשורים לזוגיות. את כל הזוגות משחקים אותם שלושה שחקנים, כל פעם בקומבינציה שונה, וכל הזמן מחפשים את התיקון, את המישהו הטוב יותר. יש זוגות ביצירה שאנחנו חוזרים לבדוק מה איתם; דיאלוג שאנחנו מחיים שוב, שעובר התפתחות, תהליך שהזוגות עוברים".

"בדידות וזיוף של אותנטיות"

"מהעבודה ב'רומנו' הבנו שיש משהו בניסיון להביא אותנו לאנשים ולא את האנשים לתיאטרון. להיות במרחב של הבר, במקום בו חווינו את עצמנו בתוכו, שבו יש מפגש בין טקסטים אינטימיים שהיו יכולים להיאמר בבית אבל נאמרים במרחב של הבר".

רוני:"בשיחות שלנו אנחנו מוצאות את עצמנו בלופ של שאלה האם זוגיות זה גורל או בחירה. אנחנו בוחנות את היכולת שלנו 'להתמסר' לצד הרצון שלנו כל הזמן למצוא משהו יותר מדויק עבורנו. שואלות איך אפשר לייצר משהו ייחודי בעידן של אינטימיות זמינה. איכשהו, בתוך תרבות של חשיפה אינסופית, אני עדיין מרגישה שהמחלה הכי גדולה של הדור שלנו היא בדידות וזיוף של אותנטיות".

בברים שונים ברחבי הארץ קיים היום המופע "שיחות עם הברמן", בו שחקנים יושבים יחד עם הקהל על הבר, ומדי פעם המוזיקה נפסקת, האור עולה, והשחקן או השחקנית פוצחים במונולוג. השתיים מבהירות, אמנם, כי למרות הלוקיישן הזה, אצלן מדובר בחוויה מסוג אחר.

רוני:"המופע שלנו מנסה לייצר טשטוש בין השחקנים לקהל. יש טקסטים שממש מוקראים עם הקהל, מפתחים איתו מערכת יחסים, מקדישים לו הרבה תשומת לב. לא מדובר במונולוגים נפרדים, אלא בדיאלוג שאנחנו מקיימים עם הקהל".

לאור הלוקיישן, המופע הזה מיועד בעצם רק לקהל צעיר?
רוני:"כרגע אנחנו פונות לקהל שמגיע לברים האלה, שהוא באמת בגילים מסוימים. אבל יצא לנו גם להציג חלקים מתוך היצירה לקהל קצת יותר מבוגר והוא מצא חיבור די חזק אליו. בתוך הברים האלה יש גם קהל מבוגר קצת יותר, אבל בסוף זה פונה לאנשים שמעסיק אותם החיפוש אחר זוגיות או האמת האבסולוטית באהבה".

לסיום, היום אתן בזוגיות?
רוני:"כן, אבל אנחנו עובדות על היצירה תקופה ארוכה וגם בזה עברנו גלים ושינויים".

נעמה:"בזמן התהליך עברתי פרידה קשה. יצאתי מקשר ארוך של 5 שנים. המחקר והניסוי בתוך היצירה עזרו לי להבין ואולי גם להתערער ולשהות בתוך החוסר הוודאות".