"האדם הגרוע בעולם": יצירתי, אינטליגנטי ומעורר מחשבה

עם פרס בפסטיבל קאן, שתי מועמדויות לאוסקר וערימה גבוהה של ביקורות משתפכות, "האדם הגרוע בעולם" היה אחד הסרטים האהובים של השנה החולפת.

מצד אחד, הקומדיה הרומנטית המלנכולית והמאוד עכשווית של יואכים טרייר הנורבגי ("אוסלו, 31 באוגוסט") משתעשעת עם הקונבנציות המוכרות של הז'אנר הפופולרי וסוחטת על הדרך לא מעט חיוכים נבוכים וצחוקים. מצד שני, טרייר ושותפו לכתיבת התסריט, אסקיל ווגט, הולכים הרבה יותר רחוק מהקומדיה הרומנטית ההוליוודית הממוצעת ומניבים כמה וכמה אמיתות אוניברסליות חמקמקות ומעוררות הזדהות אודות החיים בעידן הנוכחי ועל הבחירות שאנו עושים.

הסרט אולי אינו מחדש יותר מדי, אך יש בו כנות ומורכבות ונכונות להתלכלך, והוא מנוסח ומבוצע באופן שקשה להתנגד לו.
הסיפור מתחקה אחר יוליה (רנאטה ריינסב המקסימה), ילדה־אישה אנוכית ונרקיסיסטית כבת 30, שמנסה להבין מי היא ומה היא רוצה לעשות עם חייה. יוליה לא מצליחה להחליט מה היא רוצה ללמוד, לא מצליחה להחליט עם מי היא רוצה להיות, לא יודעת אם היא רוצה או לא רוצה ילדים, ובאופן כללי לא ממש סגורה על מה היא תהיה כשתהיה גדולה. במובנים רבים, אפשר לומר שהיא סובלת מ־FOMO.

מי שמבקשים לעזור לה במסע המבלבל הם אקסל (אנדרס דנילסן לי), צייר קומיקס שמבוגר ממנה בעשור וחצי, ואייבינד החייכן וטוב הלב (הרברט נורדרום) – שנשבים בקסמיה המגושמים ומציעים לה סוגים שונים מאוד של זוגיות. אלא שבשני המקרים הדברים לא ממש הולכים כפי שאולי הייתם מצפים.

אף שהוא קצת ארוך מדי, "האדם הגרוע בעולם" לא מפסיק למצוא דרכים יצירתיות ואינטליגנטיות להפתיע ולהזריק מומנטום, אנרגיה והומור אל תוך הברוך הקיומי שאופף את יוליה. בתוך כך, הכיוון הקצת פחות קליל והקצת יותר מהורהר שאליו טרייר מנווט את הספינה טוען את הסרט ברגש ובעצב, ומותיר את הצופים עם לא מעט חומר למחשבה. לא יצירת מופת אולי, אבל סרט יפה בהחלט.

"האדם הגרוע בעולם", נורבגיה 2021
ציון: 8