"זה חלק מסיפור חיי": מאחורי הקלעים עם בילי אליוט האמיתי

מאחורי הקלעים של האופרה "אריודנטה", שתעלה מחר (שישי) באופרה בתל אביב, נמצא הכוריאוגרף האירי קולם סירי, ממייסדי להקת המחול "פביולוס ביסט", שלו יש סיפור חיים שנדמה שהועתק מהסרט "בילי אליוט".

"גדלתי בדבלין, בן למשפחה ממעמד הפועלים. אבא שלי היה איש צבא, זה היה די קשוח לגדול שם", הוא מתאר.

"יום אחד נציגים של להקת בלט הגיעו לבית הספר שלי, וכשהם העבירו לנו תרגילים ובדקו אותנו, הם שאלו אם ארצה לבוא לשיעורים אצלם בחינם. הגעתי, לקחתי כמה שיעורים, ומשם כבר השתלבתי בבית הספר לבלט בלונדון. שם היה הרבה יותר קל, אבל כן, ההתחלה היתה קשה".

ההתחלה היתה קשה משום שאביו לא הסכים שהוא ירקוד בלט קלאסי, ורצה שהוא יתמקד בריקודים האיריים המסורתיים. אך לחיים היו תוכניות משלהם. כשאני אומרת את השם "בילי אליוט" הוא מחייך, ואומר: "כשצפיתי בסרט הזדהיתי איתו לגמרי, זה ממש הרגיש כאילו אני רואה חלק מסיפור חיי".

היה שלב שבו התפייסת עם הסביבה אחרי ההתחלה הקשה?
"כשנה אחרי שהתחלתי ללמוד בלונדון בבית הספר לבלט חזרתי לדבלין, ופגשתי שם את אלו שגדלתי איתם. הם הצטערו על מעשי הבריונות שהפנו כלפיי כשלמדנו יחד. מובן שסלחתי להם".
באופרה הזאת בא לידי ביטוי שילוב מקסימלי ויוצא דופן של ריקוד ומוזיקה.

"נכון. כשהאופרה הולחנה לראשונה הנדל עבד בלונדון, והבלרינה המפורסמת היתה כוכבת באותה התקופה. אז כדי למשוך את הקהל לראות אופרה - הוא הזמין אותה לרקוד שם, וכך לאפשר לקהל ליהנות מהבלט ומהמוזיקה, שהשתלבו מצוין. גם הבמאי שעבדתי איתו, שעבדנו עוד קודם בכל מיני הפקות, אוהב מאוד תנועה ותמיד ניסה לשלב ריקוד בהפקות שלו. כשהוא ביקש ממני לעשות כוריאוגרפיה ל'אריודנטה' - קפצתי על זה, כי זו יצירה נהדרת".

בימים אלו הוא נמצא בחזרות בישראל, 30 שנה מאז שהיה פה בפעם הקודמת. "הייתי בישראל לפני 30 שנה, והיה מאוד כיף לחזור. אולי זה כי הזדקנתי, אבל אני מרגיש שכולם פה צעירים", הוא צוחק. "תל אביב היא עיר חיה וצעירה. הדבר היחיד שנראה שלא השתנה זה עבודות הבנייה".