"הייתי בשוק כשבחרו בי": הכירו את ההמלט החדש

הוא רק בן 27 ולא מכבר סיים לימודי משחק, וכבר סומן ככוכב הבא של התיאטרון הישראלי • אסף יונש מגשים את חלומו הגדול - ובקרוב הוא יעלה על הבמה של תיאטרון בית ליסין בתפקיד חייו

אסף יונש. "רוצה כבר להתחיל לעבוד", צילום: קוקו

להיות או לא להיות - השאלה הזאת הפכה את איתי טיראן לאחד השחקנים המוערכים והמצליחים בעולם התיאטרון הישראלי. אל התפקיד הראשי ב"המלט", שהפך כבר לסמל של שחקן מוכשר וורסטילי, מגיע עתה אסף יונש - בוגר טרי של בית הספר למשחק של יורם לוינשטיין.

עבור יונש, שמכיר את ההשוואה לטיראן עוד מימי בית הספר, מדובר במחמאה ענקית ובאתגר שללא ספק הוא מוכן להתמודד איתו - בטח כמי שמגדיר את "המלט" כאובססיה הפרטית שלו מגיל צעיר, ועכשיו הפך לחלום שמתגשם.

"תמיד אהבתי את המחזה הזה, אני חושב שכל אחד אוהב את המלט", הוא מחייך, "לורנס אוליבייה אמר פעם: 'הייתי צריך למצוא את אותלו ואת מקבת, המלט מצא אותי'. זה נשמע כאילו רומנטי, אבל זה אומר שהמלט הוא בכל דבר. אותלו זו טרגדיה של קנאה, מקבת של שאפתנות, והמלט זו טרגדיה של התודעה המקיפה, וכל אחד הוא תודעה, הוא נמצא בכל אחד, זה כאילו כל אחד יכול לעשות המלט. מבקר הספרות הרולד בלום כתב שיש תחושה בהמלט שהוא בורח לשייקספיר. שהוא הופך להיות המחזאי של המחזה, וזה דבר שחוצה את המילים".

אני מניחה שצפית בהמלט של איתי טיראן.
"בטח, ראיתי כשהייתי בתיכון ובהמשך גם צפיתי בהקלטות של זה מהשנים האחרונות. במהלך הלימודים בסטודיו למשחק שמעתי את השם של איתי מהמורים. זה ממש להיתלות באילנות גבוהים. אני גדלתי עליו, יש בי הערכה אדירה אליו, הוא עשה דברים כל כך גדולים וחשובים בתיאטרון וזה מאוד החמיא לי, אבל בסוף אנחנו אנשים שונים וזו תהיה הצגה שונה".

"נתלה באילנות גבוהים". טיראן, צילום: קוקו

זה לא מובן מאליו שבוגר בית ספר למשחק מלוהק לתפקיד ראשי, ועוד להמלט שכה מזוהה עם טיראן. הדבר הזה הופך גם לנטל?
"אני עוד לא מרגיש את הדבר הזה, את ה'איתי טיראן הבא', אני לא מתעסק בזה ומרגיש שלעשות תיאטרון ואמנות זה עם הידיים והרגליים. אני בטוח שזה יגיע כשאעמוד מאחורי הקלעים לקראת ההצגה והבטן תתהפך, אבל אני לא מפחד מהשוואות. אני פשוט רוצה כבר לעבוד עם הבמאי הזה ועם הקאסט ועם הטקסט".

אל התפקיד יונש הגיע כשמנכ"לית תיאטרון בית ליסין העבירה סדנה בבית הספר למשחק, שם הוא הציג בפניה מונולוג מתוך המלט. "בסוף שנה ג' ידעתי שיש סדנה שציפי פינס מעבירה, והייתי בטוח שאני לא אהיה הטעם שלה. בשיעור הראשון עשינו מונולוגים ואני עשיתי את המונולוג מהמלט. בסוף הסדנה היא שאלה כל אחד איזה תפקיד הוא היה רוצה לעשות, והכיתה שלי יודעת על האובססיה שיש לי עם המלט", הוא צוחק. "וכמובן כולם צחקו כשמייד עניתי 'המלט', והיא הזמינה אותי לפגישה. לא הבנתי בכלל שמדובר במשהו קונקרטי. היו מאז כמה פגישות, ואחרי כשבועיים הגיעה ההודעה שיש תאריכים לקריאה. הייתי במדבר בדרך לצילומים והאוויר יצא לי מהבטן. הייתי בשוק".

הוא בן 27 מיהוד, דור שלישי למשפחת רופאים שכמעט המשיך בדרכם של ההורים. "כמעט התחלתי ללמוד רפואה. הגעתי לשלב הראיון האחרון במיונים של אוניברסיטת בן־גוריון. בשיחה שנמשכה שעה עם שני רופאים, 50 דקות ממנה הוקדשו לתיאטרון. נסעתי לשבועיים לטיול באירופה אחרי הראיון, וכשחזרתי קיבלתי תשובה שלילית. זה היה זעזוע שעזר לי להתחבר למה שהגוף שלי רוצה. עברתי לתל אביב, והתחלתי סדנה ביורם לוינשטיין".

"המלט" תעלה בנובמבר בתיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר בבימוי יאיר שרמן.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר