בלקן ביט בוקס: הרגשה של אינטימיות

לבלקן ביט בוקס, ההרכב שבהחלט אפשר להכתיר כאחת הלהקות המצליחות בעולם, יש, פחות או יותר, שלושה סוגי מופע. הראשון הוא המופע הרגיל, הסטנדרטי, שהוא טוב ונפוץ, כזה שתוכלו למצוא בכל פעם שתתקלו בהרכב בפסטיבל או ביום סטודנט כלשהו. השני קורה פעמים ספורות בשנה, הופעה ארוכה יותר, "למעריצים בלבד" מה שנקרא, שמתרחשת לרוב במקומות דוגמת הבארבי בתל אביב.

•איחוד של "חברים": הפעם זה אמיתי

•שולי רנד: "אכזריות מהסוג הנמוך ביותר"

•אחרי המשפט: יובל המבולבל בפנייה מרגשת לעוקבים

•התוכנית המביכה של ליהיא ונעמה

את הסוג השלישי של ההופעות אנחנו זוכים לפגוש מדי כמה שנים, אם בכלל, וזהו מופע אקוסטי ואינטימי. אמש (שבת) העלו הבלקן את המופע "מחוץ לקופסא" בפסטיבל הפסנתר, חמש שנים בדיוק לאחר סבב המופעים האקוסטי הקודם של ההרכב, שהחל גם הוא בפסטיבל הפסנתר. בשונה מהופעות רבות בפסטיבל, שהן חד פעמיות ומופקות לצורך האירוע בלבד, המופע החגיגי בפסטיבל הפסנתר אינו חד פעמי אלא זה שפתח את סבב ההופעות של ההרכב, שיגיע עם המופע האקוסטי ליעדים נוספים ברחבי הארץ, בהם חיפה, הרצליה, ירושלים ויהוד. וכן, הכתבה שאתם קוראים היא המלצה חמה ללכת ולרכוש כרטיסים, אם עדיין לא עשיתם זאת.

יש משהו משעשע בלראות את הקהל במופע ישיבה של מוזיקה מקפיצה, דמיינו 500 "כלבי דשבורד", ככה בערך זה נראה. עכשיו תדמיינו שכמחצית מאותם 500 הם גברים ונשים בעשור החמישי והשישי לחייהם שהעבירו חצי הופעה בלצלם את תומר יוסף מענטז בסמארטפון. ואתם מקטרים על המילניאלז.

שילוב הישיבה והמוזיקה המקפיצה הרגיש כנראה מוזר גם ללהקה, שכל חבריה רגילים להתרוצץ, לרקוד ולקפוץ על הבמה אחוזי טירוף. את הרוגע תומר יוסף כנראה מעדיף לשמור להופעות של "החצר האחורית". לכן ההופעה חולקה לשני חלקים: הראשון אכן היה מופע ישיבה וכלל ביצועים כיפיים לשמיעה, אבל היה ניכר שזו לא הפוזיציה הטבעית של חברי הלהקה ההיפראקטיביים. בסיום החלק הראשון פינו עובדי הבמה את האביזר המרושע המוכר בשם "כסא" אל מאחורי הקלעים, ואז החל החלק המקפיץ, בו באמת יוסף וחבריו הרגישו הרבה יותר בבית.

יש מעט מאוד אמנים שמצליחים לשמר את הלהיטים הכי גדולים וחרושים שלהם במשך כל כך הרבה שנים. הבלקן הם מיחידי הסגולה שעומדים בזה. חלק מהביצועים בהופעה היו שונים לחלוטין מהשיר המקורי, חלק עברו שינוי קל וחלק אפילו היו כמעט זהים לביצועים האקוסטיים מהסבב הקודם, אבל השינוים הללו הם הדרך היחידה להצליח להמשיך להופיע עם hermetico לדוגמא, שהיה ועדיין להיט ענק שנטחן בכל צורה אפשרית. ועדיין, זה עובד, מצליח, ולא נראה שזה עומד להשתנות.

בתור קהל, אפשר לומר ש"לקבל" אמן שאתה אוהב למופע אינטימי מהסוג הזה, זו פריווילגיה שזוכים בה לעיתים רחוקות, וכך ההופעה הרגישה ברובה הגדול. היו כמה מאות אנשים באולם, ועדיין ההרגשה שהתקבלה היא מעין הופעה אישית, וזה יופי של דבר לסיים איתו ערב.

•הוא משלנו: אלברט של אסי קיבל אזרחות ישראלית

•בהשראת מדי צה"ל: הלוק המחאתי של נועה קירל

•הדרת נשים או כפייה חילונית? אנחנו שאלנו, אתם עניתם

•כל התרבות, הרכילות והבידור - עכשיו באינסטגרם!