בבוקר 17.11.2024 כוח של חטיבת כפיר פעל בבית לאהיא שבצפון רצועת עזה. במהלך הפעילות נתקל הכוח במחבלים, ובחילופי האש נהרג סמ"ר נועם איתן, ארבעה ימים לפני שחרורו מהצבא. באירוע נהרג לוחם נוסף ואחר נפצע קשה. איתן, בן 21 בנופלו, הוא בנם של אביבה ויצחק, אח לאמיר, לאביאל וליעל. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחדרה.
הוא למד בישיבת בית שמואל בעיר, ומשם עבר ל"מדרשית נעם אורט" שבכפר סבא. מגיל צעיר גילה רוח יזמות, בגיל 6 בנה בית כנסת בביתו ובגיל 11 ביקש לרכוש מכונת סוכר להכנת צמר גפן מתוק והחל למכור אותו לתלמידים בהפסקות. אחד הדברים שהיו מרכזיים בחייו מגיל צעיר היתה המוזיקה.
הוא היה מוזיקאי מוכשר, ניגן, כתב, הלחין והקליט שירים, הקים אולפן הקלטות בביתו, שם כתב, שר והפיק. יצר מוזיקה בכל הזדמנות והוציא שני אלבומים. הזמר האהוב עליו היה ישי ריבו, ורק לאחר מותו הבינו בני המשפחה איזו מורשת מוזיקלית הותיר אחריו, מורשת שאותה הם מבקשים להמשיך להנציח.
"נועם היה במסלול של בני ישיבות הסדר - שנה וחצי ישיבה, שנה וחצי צבא, ועוד שנה וחצי ישיבה. בתיכון הוא נפצע, יכול היה לא להתגייס, אבל עבר ניתוחים, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, ונלחם להעלות את הפרופיל שלו כדי לשרת כלוחם בגדוד 90 (נחשון) בחטיבת כפיר עם חבריו", מספרת אמו.
"הוא לא תכנן תוכניות של אחרי צבא, כי היה צריך להמשיך ישר משם לחטיבה, אבל הלכנו וקנינו בגדים חדשים לקראת השחרור. הוא לא השאיר לנו מכתב. יש כאלה שמשאירים מכתב לפני שהם נכנסים לעזה, אבל נועם לא חשב שלא יחזור".
איזה פספוס
בדיעבד, היית רוצה מכתב כזה?
"לא, הייתי רוצה שהוא יחזור. גם הוא רצה. לא חשבנו על זה, לפעמים הפחד התגנב אבל הסטנו את המחשבות האלה. הוא סיפר לאחותו שהוא רוצה להתחתן, והחלום שלו היה להתעסק במוזיקה. בליל שבת אחד, כשישבנו לשולחן ודיברנו על העתיד, הוא אמר - לא אשכח את המשפט בחיים - 'אני רוצה להשאיר חותם'. אמרתי לו 'נו מה?', אבל בזה זה נגמר. המוזיקה היא החותם, בעצם. מתברר שהוא השאיר לנו את המתנה הזאת".
ספרי על המוזיקה שלו. כמה הופתעתם לגלות לאחר מותו את היקף היצירה שלו?
"ידענו שהוא מתעסק במוזיקה, באולפן הביתי הקטן שלו הוספנו כל פעם עוד רכיב, אבל הוא עשה את זה בעיקר כשאנחנו בעבודה, או בישיבת ההסדר עכו, ולא ידענו את העוצמה וההיקף, את הכישרון המחונן. אחותו גם אמרה לו פעם 'לא כל אחד זה ישי ריבו', אמרנו לו שצריך לעבוד קשה, שלא נהיים סטארים בדקה, גם לשלמה ארצי היו קשיים בתחילת הדרך, אבל זה לא עניין אותו.
"אנחנו משפחה שאוהבת לשיר, שמנגנת ושרה. אבא שלי מורה למקהלות, וכשהיה מיזם של 'אבות ובנים שרים בעצמאות' בבית הספר בחדרה, שבמסגרתו הורים וילדים שרו על הבמות בערב יום העצמאות, הוא השתתף עם אבא שלו בזה.
"לפני כמה שנים עשינו קליפ משפחתי לשיר של ישי ריבו, 'תוכו רצוף אהבה', שיעל שרה לבת־המצווה שלה, וגם הקלטנו באולפן עוד שיר של ריבו, 'השבעתי אתכם', שכל המשפחה שרה. מצאנו במחשב שלו אחרי שהוא מת המון שירים שלו שהוא הקליט. הוא גם כתב, גם הלחין וגם הקליד את המילים של כל השירים שכתב. הוא ממש הכין לנו ספר שירים, ואנחנו עומדים להדפיס ולכרוך את זה עכשיו לספר אמיתי.
"יש יותר מ־20 שירים לא מולחנים שלו שאני רוצה להעביר לאמנים, ואני מקווה שנצליח, כמו ששלמה ארצי הלחין את 'שיר חייל', שיר של נמרוד גאון ששרים אותו עד היום בלי הפסקה מאז, או להעביר לאמנים שירים שכבר הולחנו על ידי נועם. חשוב לי שהוא באמת ישאיר חותם ובאמת ייכנס לתודעה של האנשים, שכולם יידעו מי הוא היה ואיזה פספוס, איזה כישרון, איזה מוזיקאי מחונן שלמד הכל לבד.
"ישי ריבו היה האמן האהוב עליו, ומי שמקשיב למילים ולמוזיקה שלו מוצא הרבה חיבור ביניהם. כל הארון שלו פוסטרים שלו, הוא הלך המון להופעות שלו, התחבר לעולם האמוני שלו ולסגנון המוזיקלי. בכל פעם שאנחנו שומעים שיר של ישי אנחנו חושבים על נועם. הייתי שמחה להעניק לו שיר שלו, שאולי יאהב וילחין, וגם לבקש ממנו לבוא לשיר באזכרה של נועם".
"ילד מאוד רוחני"
במסגרת פעולות ההנצחה של נועם נחנך בישיבת ההסדר עכו שבה למד אולם "דרכי נועם" לזכרו והופק סרט זיכרון הזמין לצפייה ביוטיוב. בני משפחה וחברים רצו ב"מרוץ חדרה" לזכרו של נועם, והופקה מדבקה עם ציטוט משיר שכתב: "בעוד אני כאן, יש לי עוד לעשות. בעוד אני שם, אני חייב להיות". וגם השירים שכתב, הלחין וביצע זמינים להאזנה ביוטיוב ובספוטיפיי, ומופיעים באתר שהוקם לזכרו: eeaviva.wixsite.com/noameitan
נועם מונצח בבית חטיבת כפיר בעפולה, במחנה מכבים ששייך לחטיבת כפיר יש אולם הנצחה ומורשת שבו מונצחים 222 גיבורי החטיבה, כולל גיבורי "חרבות ברזל", אבל אין ספק כי ההנצחה הגדולה והמרגשת ביותר תהיה השירים, שיתנגנו לנצח וימשיכו להדהד את דמותו ואת אמנותו.
"הוא היה ילד מאוד רוחני. שירים הם דבר שמאוד מחבר בין אנשים, ובערב השלושים למותו התקשרה אלינו משפחה מממפיס, ארה"ב, שנולד להם ילד. הם ראו בחדשות את נועם, והאמא החליטה לקרוא לתינוק נועם. הם שלחו לנו תמונה מהברית.
"פגשנו אותם לפני חודשים בפינת הנצחה שעשינו לנועם בנחל אלכסנדר. לקחנו אותם לשם, והם מאוד התרגשו ונתנו לי להחזיק את נועם. האמא סיפרה לי שכשהתינוק שלה בוכה היא משמיעה לו את השירים של נועם, וככה הוא נרגע".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו