מוזיקה אמונית ופחות נשים: איך "חרבות ברזל" שינתה את הרגלי ההאזנה

מאז ומעולם מוזיקה הייתה ראי למצב הרוח, ובזמן מלחמות ביתר שאת - שיקפה את מצב הרוח הכללי. לאחר 7 באוקטובר, אפשר היה לשים לב בקלות שהמוזיקה הישראלית הגיבה למצב והרגלי ההאזנה שלנו השתנו בהתאם. לתקופה מסויימת מביני עניין טענו שהפופ מת, ושהתקופה שקדמה לתאריך הנורא ההוא, שהתאפיינה בתנופת פופ נשי ועוצמתי כאשרנועה קירל,אנה זק,עדן בן זקןוחברותיהן נהנו מפופולריות שיא, הסתיימה. והעידן שהתחיל אחרי 7 באוקטובר, היה שונה בכל כך הרבה מובנים, ובין היתר גם בזה המוזיקלי.

בהשוואה למלחמות קודמות, ניכר שהשינוי היה אפילו מרחיק לכת יותר בין אם בגלל המהפכה הטכנולוגית ובין אם מסיבות חברתיות או פוליטיות שהשתנו בין המלחמות השונות. אם בעבר הייתה חזרה לשירים ישנים יותר, מסוג "מוזיקת יום הזיכרון", בשלושת החודשים שבאו אחרי 7 באוקטובר, המוזיקה השולטת הייתה דווקא חדשה, גברית ואמונית.

במחקר שערכו ביחד העיתונאי רועי כץ (אונ' רייכמן ומכללת גורדון לחינוך) וד"ר יובל בנזימן (האוניברסיטה העברית ירושלים), ופורסם בכתב העת "Israel Affairs", בגיליון פברואר 26', בדקו השניים כיצד המוזיקה ברדיו הישראלי בחודשים הראשונים למלחמת "חרבות ברזל" שיקפה את הטראומה בחברה הישראלית באופן ייחודי למלחמה הזאת.

שירים חדשים, גבריים ואמוניים

המסקנות העיקריות של המחקר הראו בין היתר שהציבור העדיף מוזיקה חדשה ואקטואלית. בניגוד לנטייה חברתית מוכרת לחפש נחמה במוצרים תרבותיים נוסטלגיים בזמני משבר, במלחמת 2023 הישראלים לא חיפשו נוסטלגיה. שמונה מתוך עשרת השירים המושמעים ביותר נוצרו לאחר פרוץ המלחמה והגיבו ישירות לאירועים, כמו החטופים וטבח ה"נובה". המסקנה היא שהטראומה של 7 באוקטובר הייתה כה חסרת תקדים, שהיא הצריכה ביטוי מוזיקלי חדש ולא הסתמכה על "הלהיטים" של מלחמות העבר.

מגמה נוספת שהורגשה היטב - עלייה דרמטית בשירי אמונה ודת: חמישה מתוך עשרת השירים המובילים היו בעלי אוריינטציה דתית-אמונית. המחקר מראה כי השימוש באלמנטים דתיים הפך לדומיננטי ביותר, כמענה לתחושת אובדן הדרך והצורך ב"מושיע" חיצוני שיעניק ביטחון ותקווה בתוך הכאוס (שוב, בניגוד למלחמות עבר). לפי המחקר, אפשר גם לשים לב למעבר מעיסוק ב"אני" לעיסוק ב"אנחנו" - בכל הנוגע לתכנים.

לצד המסקנות הנ"ל ואולי עם קשר סיבתי מסויים אליהן, ניכרה גם הדרה וייצוג שמרני של נשים: המחקר מצא ירידה משמעותית בנוכחות של זמרות במצעדים בזמן המלחמה לעומת התקופה שקדמה לה. בנוסף, השירים הציגו תפקידים מגדריים שמרניים מאוד: נשים תוארו כפאסיביות, שבורות או ככאלה הממתינות בחרדה לשובם של הגברים מהקרב, בעוד שהגברים תוארו כמושיעים אקטיביים וחזקים. הדרת הנשים או היעלמותן, צורמת ובולטת על רקע היותה של מלחמת "חרבות ברזל" אחת המלחמות הראשונות עם אחוז לוחמות גבוה משמעותית (כ-20% מהכח הלוחם). כלומר גם בתקופה של נוכחות נשית חזקה בהיבט המלחמתי (לא רק דמות הלוחם בחזית, אלא גם הלוחמת), המוזיקה הסתדרה לפי "סדר ישן".

השפעת המהפכה הטכנולוגית

בזכות השינויים הטכנולוגיים שחלו בין השאר גם על תעשיית המוזיקה, האופן שבו שירים יוצאים לאוויר העולם השפיע גם הוא על צריכת המוזיקה. אם במלחמות עבר לקח זמן עד שאמן נכנס לאולפן, הוציא שיר, והתברג ברשימות ההשמה ברדיו, במלחמה הנוכחית דברים נראו אחרת לגמרי. בימינו, זמר יכול להוציא שיר מן הכתב אל הספוטיפיי תוך יממה. וכאשר אמנים דיברו במסרים אקטואליים ובזמן אמת, הציבור היה צמא יותר להקשיב להם מאשר לעוד שיר נופלים ממלחמות העבר.

המחקר ערך השוואה למלחמת לבנון השנייה ולמבצע צוק איתן ובדק את מה שהתרחש דווקא בתחנות הרדיו בשלושת החודשים הראשונים למלחמת "חרבות ברזל". הסיבה להתמקדות דווקא בתחנות הרדיו הייתה הימנעות ממניפולציות דיגיטליות (כלומר: קנייה של השמעות בדיגיטל), לצד בחינה של הדפעת השדרן והעורך לאור הפופולריות של הרדיו בישראל.