"האמנים הבינלאומיים מדברים כמו ציונים אמיתיים": הסיפור המרגש מאחורי ביטול האירוע באשדוד

זה היה אמור להיות השבוע של אשדוד, עיר שידעה טילים ואזעקות ושכבר שנים סופגת את צמד המילים "צבע אדום" - ואת האדום הזה היו אמורים להחליף שלל צבעים שיצבעו את העיר באחד מהפסטיבלים הגדולים בארץ.

פסטיבל מרידיאנו אשדוד, פסטיבל בינלאומי חדש למוזיקה, תיאטרון, קולנוע וטעמים, היה אמור להיפתח במוצ"ש ולהתקיים עד 21 ביוני בשבעה מתחמים שונים ברחבי העיר, בהשתתפות יותר מ־220 אמנים מהארץ ומהעולם במופעי מוזיקה, קולנוע, תיאטרון וקולינריה.

בין המופעים שתוכננו, תחת הכותרת של חיבור בין קטבים, תרבויות ואמנויות: ג'יפסי קינגס מארחים את אישתאר; מופע לציון 40 שנה לאלבום המופת "עיניים שלי" של יהודה פוליקר; "שרים על הבמה", המופע המצליח של "זהו זה!"; ומופע משותף של הפרויקט של רביבו, יואב יצחק, גליקריה, חיים משה ואבנר גדסי.

בראיון ל"ישראל היום" מסביר עו"ד יוסי עטר, מנהל הפסטיבל, עד כמה מורכב היה להרים פסטיבל כזה - ועל אחת כמה וכמה לבטל אותו. "אנחנו כפופים להנחיות פיקוד העורף, ובשלב זה אנחנו עסוקים בביטולים", הוא אומר. "אני נמצא במלון עם האורחים שלנו ממרוקו, ואנחנו מנסים לטפל ביציאה שלהם מהארץ בחזרה למרוקו, כי יש להם הופעה שם השבוע. אמנים שהגיעו ממדינות אחרות בינתיים ממתינים איתנו עד שהשמיים ייפתחו".

מלכתחילה להקים פסטיבל כל כך גדול בעת מלחמה זה מורכב.

"נכון, הפסטיבל הזה הוא באמת פסטיבל ענק, ששבר את כל השיאים באשדוד. זה פסטיבל בסדר גודל אחר לגמרי. אבל לצד כל המורכבות והקושי, אנחנו שומרים על פרופורציות, כי מדובר ברגעים היסטוריים. כשזה נחת עלינו, בהתחלה חשבנו שאולי בכל זאת נצליח לקיים חלק מהפסטיבל - אבל לפי ההערכות האחרונות ברור לנו שזה לא יקרה. אז כרגע אנחנו עוסקים בביטולים מול כל מי ששותפים לו, ומדובר במאות אנשים - ספקים, אמנים, הרבה מאוד אנשים שצריכים לקבל הודעות, לצד יותר מ־20 אלף איש שרכשו כרטיסים במכירה המוקדמת. בסך הכל ציפינו לכ־45 אלף מבקרים".

הצלחתם להביא אמנים מחו"ל, איך הם הגיבו למה שקורה?

"הצלחנו להביא אמנים ממדינות כמו מרוקו, ארה"ב, צרפת, אנגליה, מדינות הבלקן. חלקם היו אמורים להגיע מאוחר יותר במהלך הפסטיבל, אבל אלה שהמופעים שלהם היו משובצים בימים הראשונים הגיעו, והתגובות שלהם הן אחד הדברים שהכי מעודדים אותי. לשמוע את ג'יפסי קינגס ואת גליקריה מדברים כמו ציונים אמיתיים, אומרים שמבינים את המצב, שהם איתנו ושהם יגיעו מתי שנקרא להם - זה מחמם את הלב. גם החבר'ה ממרוקו סולידריים כל כך עם המצב. הם הסכימו לבוא למדינה במלחמה, וזה לא פשוט.

"אז היו אמנים שה־BDS הצליחו להפחיד, וניקולופוס מיוון ביטל את הגעתו, אבל מראש אמרתי שאנחנו עוסקים בתרבות ולא בפוליטיקה, וזה מה שהוביל אותנו לאורך כל הדרך, וגם את האמנים שהגיעו. עצם ההגעה שלהם לפה היא תמיכה".

אופטימיים למרות הכל

לקיים פסטיבל גדול כזה בעיר כמו אשדוד, למודת הקרבות והטילים - זו אמירה.

"זו אמירה עם משמעות עמוקה מאוד. לצד כל מה שקורה, אשדוד היא עיר שקלטה עולים מעשרות גלויות. הסבלנות והסובלנות שהעיר הזאת מקרינה פנימה והחוצה הן בדיוק מה שהפסטיבל מדבר עליו. החיבור הזה בין קטבים - זו המשמעות של מרידיאנו. חיבור בין שונות. זו רוח הפסטיבל, קיבלנו את הרוח הגבית הזאת מאמנים מחו"ל והצלחנו להכפיל את המכירות רק במכירה המוקדמת.

"מבחינת הקהל המקומי - אשדוד מקושטת כולה ומוכנה, ואני מקבל המון הודעות מתושבים שאומרים לי 'ליבנו איתך'. אני מבטיח להם שאנחנו עוד נזכה להרבה חגיגות באשדוד, אבל כרגע הדבר הכי חשוב שאנחנו מתעסקים בו זה לתת לילדים ולנכדים שלנו מדינה בטוחה יותר. זה הרבה יותר חשוב, החגיגות יחכו.

"הפסטיבל עצמו הוא משהו שיקרה. אני עוד לא יודע איך ומתי, כי זה לא פשוט. יש המון הפקות מקור שהכוכבים מסתדרים עבורן פעם ב... לחבר שישה או שבעה אמנים מובילים בעולם היווני והמזרחי בארץ לערב אחד, או להביא אמנים ממרוקו שמעולם לא התחברו זה לזה - זה לא פשוט בכלל. ברור לי שיש הפקות שנוכל להביא כמו שהן - אם זה המופע של ג'יפסי קינגס או המחווה לאבבא שהבאנו מלונדון - ויש מופעים שפחות נצליח. באופן כללי אנחנו מאוד דרוכים וזהירים כרגע אבל גם אופטימיים, ואני בטוח שיהיה טוב".