מחקר חדש בדק: האם באמת מוזיקאים צעירים מסתכנים במוות בגיל 27?

"מועדון 27" מתייחס לאמונה הרווחת שאנשי תרבות בולטים, במיוחד מוזיקאים, נוטים למות באופן לא פרופורציונלי בגיל 27. אך מחקר חדש מבקש להוכיח כי מדובר הלכה למעשה במיתוס, תוצר הבניה תרבותית ארוכת שנים ולא בתופעה (או סכנה) מדעית מבוססת שצריכה להלחיץ כל אמן שעומד לציין 27.

כבר ב-2011 מחקר שפורסם בבריטיש מדיקל ג'ורנל דחה את קיומו של "מועדון 27" והכריז עליו כמיתוס. במחקר שפורסם החודש ב- PNAS (כתב העת הרשמי של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית), ביקשו מחבריו, פטריק קמינסקי וזאכרי אוקון דוניבין, לבחון שוב את הסוגיה ולהדגים כיצד מיתוס, אמונה או נרטיב עם בסיס מוגבל בעובדות, יכול להיווצר בתוך פרק זמן קצר יחסית ולהשפיע על התרבות.

במקרה של "מועדון 27", כך הסבירו, ההשלכות שונות מתוכן המיתוס עצמו ויוצרות תופעה תרבותית ייחודית. למרות שלא ניתן לאמת את קיום התופעה בצורה אמפירית, טענו, יש לה השפעות ממשיות. השניים ביקשו לבסס את הקביעה שגיל 27 אינו מסוכן יותר למוות עבור ידוענים וכי אלה שמתו בגיל זה הם קבוצה יוצאת דופן מבחינת הפרסום שלהם בהשוואה לאלה שמתו בגילים אחרים.

איך מיתוס נולד

מיתוס "מועדון 27" החל מאירוע סטטיסטי נדיר בסוף שנות ה-60 ותחילתשנות ה-70, בו ארבעה מוזיקאי על מתו כולם בגיל 27 בטווח של כשנתיים (בריאן ג'ונס מהרולינג סטונס ב-1969, ג'ימי הנדריקס ב-1970, ג'ניס ג'ופלין ב-1970 וג'ים מוריסון ב-1971).

צירוף המקרים הזה, כך נטען, השאיר את חותמו בזיכרון הקולקטיבי והדליק את דמיונו של הציבור, עד כי ההתעניינות שלנו ב"מועדון 27" (אליו הצטרפו מאז שמות דוגמתקורט קובייןואיימי ויינהאוס) למעשה יצרה אותו וגרמה לעניין מוגבר באלה שמתו בגיל זה יותר מאשר לו היה מתעורר אחרת.

הדבר, כך המשיכו והסבירו החוקרים, ממחיש את תלות הדרך בהתפתחות התרבותית, כאשר אירוע מקרי הופך לנרטיב שמשפיע על אירועים בלתי קשורים ויוצר את הדרך שבה אנו יוצרים ומפרשים את ההיסטוריה.

במסגרת המחקר בוצע ניטור נתונים של 344,156 אישים בולטים שנפטרו ומופיעים בוויקיפדיה, ממנו עלה לדברי החוקרים כאמור כי אין סיכון מוגבר למות בגיל 27, אך בשל ההבניה התרבותית המזוהה עם המועדון, אלה שמתו בגיל הזה זכו ליותר תשומת לב ציבורית.

באמצעות צפיות בדפי ויקיפדיה כמדד לפופולריות, כך המשיכו ופירטו החוקרים, המחקר הראה כי מורשתם של אלה שמתו בגיל 27 זוכה ליותר נראות מאשר של אלה שמתו בגילים אחרים. הנראות המוגברת הזו, כך טענו, יוצרת השפעה מוזרה: אנשים נתקלים יותר באלה שמתו בגיל 27 מאשר באלו שמתו בגילים אחרים, גם אם אינם מודעים למיתוס. הדבר יוצר רושם מוטעה כי ישנו סיכון מוגבר למות בגיל 27 ובכך הפך מיתוס "מועדון 27" לסוג של נבואה המגשימה את עצמה. המחקר מסכם כי המיתוס הוא אמיתי אך ורק כי האמנו בו.