שרים בשבילם: פלייליסט מיוחד ליום הזיכרון

"ריבונו של עולם" - ברי סחרוף

מהשירים האחרונים (יחסית) להיכנס לפנתיאון שירי יום הזיכרון והאבל הישראליים. "ריבונו של עולם" יצא במסגרת אלבומו של ברי סחרוף, "האחר" מ-2001. אלבום שהיה כבד ומהורהר יותר מקודמיו. את הטקסט המצמרר כתב בארי חזק ז"ל, חייל שנהרג במהלך מלחמת יום הכיפורים במהלך הקרב על תחנת הרכבת בסרפאום, בחזית הלחימה הדרומית. בארי היה בן 29 כשנפל בקרב, ביום ה-12 ללחימה, ויש הטוענים שכבר בשיר שכתב חזה את מותו. סחרוף ואורן לוטנברג הלחינו את השיר במסגרת הפרויקט של גלי צה"ל "עוד מעט נהפוך לשיר", והכניסו אותו אל רשימת שירי "האחר" - תקליט שיצא בזמן האינתיפאדה השנייה, תקופה מאתגרת ומערערת שתשרטט מחדש את יחסי ישראל והפלשתינים גם דורות קדימה.

"פרי גנך" - אביבה אבידן ואלי לוזון

פגישה של כותב השיר, יוני רועה, עם חבר ילדות במסעדה בנתניה ב-1989 הולידה את מה שיהפוך לאחד השירים המושמעים והמזוהים ביותר עם השכול הישראלי. חברו של רועי הצביע באותו היום על אימו של חבר ילדות של השניים, שנהרג בתאונה מבצעית ארבע שנים קודם לכן. רועה, שהכיר את האישה, מספר כי לא זיהה אותה בתחילה, מכיוון שהשתנתה כל כך בזמן קצר. את שיערה שהאפיר והמבט הכואב בעיניה תירגם עוד באותו היום ל"פרי גנך", שיר שיצא ב-1991 בביצוע של אביבה אבידן ואלי לוזון, וכולו כאב של אם על בנה שלא שב מן המלחמה. עם השנים קיבל השיר גם משמעות תרבותית, שכן הוא אחד משירי השכול היחידים שלחנם משלב השפעות של מוזיקה מערבית ומזרחית.

"חמדת אבות 2" - ענבל פרלמוטר

"אי אפשר לקנות גן עדן בדם" שרה ענבל פרלמוטר ב"חמדת אבות 2", שיר מחאה שהושר בפעם הראשונה בנובמבר 1995 בתוכנית "שיר פרידה", לזכרו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין. הוא מציג תפיסה שונה מזו של "פה בארץ חמדת אבות" המקורי, המהדהד את האתוס הציוני ועוסק בהתיישבות במקום חלומי, שיר לכת עברי כמעט אוטופי. סולנית המכשפות כבר הייתה שייכת לדור מפוכח יותר, שמסרב לקבל כמובן מאליו את הסכסוך ומלחמה לא נדמית לו כמצב טבעי. את האדמה הזו, היא אמרה בשיר שחותם את האלבום "הקלטות אחרונות" שיצא לאחר מותה, לא נשיג בכוח. או במילותיה: "אי אפשר לקנות גן עדן בדם".

"נוף" - דניאלה ספקטור

שיר נוסף מתוך פרויקט ההנצחה של גלי צה"ל "עוד מעט נהפוך לשיר", הפעם משנת 2010. מילות "נוף", שהולחנו כאן על ידי דניאלה ספקטור (ממש בשנות הפריצה שלה לתודעה) נכתבו על ידי יורם מושקט ז"ל, חייל שנפל במלחמת ששת הימים. "מתוך קבוצת השירים שנתנו לי לבחור (ממנה), הוא ממש זהר בתמונה החיה שהוא הביא", סיפרה ספקטור ב-2016 על הבחירה שלה להלחין שיר זה. "תמונת נוף רחבה ובתוכה הטבע והאדם מתחברים. אחר כך למדתי שזה נבע באופן טבעי מאישיותו וחייו של האיש שכתב אותו, יורם מושקט, שהיה אדם מלא חיות, השראה והומור. פסל, צייר, משורר ואיש חזון, שעסק בפעילות תרבותית וחינוכית ברחבי הארץ, עבד עם ילדים ונוער והיה בין מקימי קיבוץ נחשולים. בנוסף היה איש משפחה ואבא לשלושה ילדים". עוד כתבה הזמרת: "נסיבות מותו הטרגיות, כשהוא בן 41 במלחמת ששת הימים, חיברו את שמו והזיכרון שלו ליום הזיכרון לחללי צה"ל. אבל מפעל חייו, השפעתו על הקהילה בה חי והיצירה שלו, עומדים תקפים לאורך כל ימי השנה. וגם השיר הזה, שמדבר חיים, ממשיך להתנגן גם בימים אחרים".

"בצד של הטובים" - רונה קינן

אלבומה של רונה קינן מ-2009 אמנם נקרא "שירים ליואל" אך הוא הוקדש למעשה לאביה, עמוס קינן, שבשלב זה בחייו התמודד עם מחלת האלצהיימר. בשירים שערבבו דמיון ומציאות, שיתפה המוזיקאית את מאזיניה בפרקים מקורות חייו של אביה, הסופר, העיתונאי ואיש התרבות. גם באלבום אישי מאוד שעוסק בטראומה, "בצד של הטובים" בולט במיוחד. זאת בשל שורות כמו "משהו נורא קרה לו ליואל, כשהגבעות הירוקות לבשו אדום, נפל עליו מסך שחור. משהו נורא קרה לו ליואל, ועכשיו הוא תועה כמו כדור". "בצד של הטובים" מתייחס להשתתפותו של קינן האב במלחמת העצמאות כלוחם בלח"י, וספציפית בקרב בדיר יאסין אשר במהלכו נפצע. בראיון מ-1984 סיפר קינן כי נפצע בתחילתו של הקרב ולא היה עד לאירועים עצמם, שלטענתו לא תוכננו מראש. אירועים אלה הותירו בו חותמם, ומאז פעל למען כינון יחסי שלום בין שני העמים הנלחמים.

"מכתב קטן" - דני רובס

התמודדותו של הזמר דני רובס עם אובדן אחיו הצעיר יואב היא חלק בלתי נפרד מדרכו בעולם המוזיקה ובתהליך התפתחותו כמוזיקאי. האח יואב נפטר ממחלת הסרטן במהלך מלחמת לבנון ולא נפל בקרב כפי שרבים חושבים. אך כפי שמבטאים שירים שכתב רובס אודותיו, כמו "מחר הוא יחזור" ו"מכתב קטן", הזיכרון שרודף והכאב שנלווה אליהם לא שונים מאלה שחווה מי שאהוביו נספו במלחמה. מילותיו של "מכתב קטן" מתבססות על פתק שכתב יואב לבת זוגו באותה תקופה, ואשר נמצא בתיק שלו לאחר מותו.   

"לזכור" - רות דולורס וייס

שיר שנכתב בקיץ 2014 בימי מבצע "צוק איתן". רות דולורס וייס כבר עסקה בנושא שכול ומלחמה בגרסת הכיסוי שלה ל"משירי ארץ אהבתי (מכורה שלי)", שזכה לעדנה שוב כשהושמע בסדרת הטלוויזיה של כאן 11 "שעת נעילה", אודות מלחמת יום הכיפורים. "לזכור" הוא שיר מקורי שכתבה נוכח אירועי המבצע ההוא, שלמעשה היה מלחמה לכל דבר ואחת המערכות הקשות שידענו בשנים האחרונות. פשטנותן של מילות השיר מצביעות על האבסורדיות של המלחמה, והקלות הבלתי נתפסת בה ברגעי הקרב נשכחות עובדות אנושיות בסיסיות: "שמש היא שמש, ים הוא ים. לחם הוא לחם, אדם הוא אדם".

"כאב של לוחמים" - עידן עמדי

השיר שפתח ב-2010 את הקריירה של עידן עמדי, עד היום אחד הזמרים האהובים והעקביים בישראל, הוא גם זה שביצע באודישן ל"כוכב נולד", התוכנית בה התפרסם. עברו של עמדי כחייל קרבי ידוע לכל (ולמעשה היה חלק מהמיתוג הראשוני שלו בתוכנית וגם קצת אחריה) ובמשך שנות פעילותו הראשונות תדמיתו הציבורית הייתה זו של "הלוחם הקרבי הרגיש". "כאב של לוחמים" עשה רבות עבור עמדי גם אחרי "כוכב נולד", כשזכה בתואר "שיר השנה". אבל הלהיט, שנחשב כבר סוג של קלאסיקה מודרנית, גם עשה לא מעט עבור השיח אודות לחימה והמחיר שמשתתפיה נושאים גם שנים לאחר הקרב. הוא עוסק באופן ישיר בטראומה של הלומי קרב, ובתיו כוללים שורות כמו: "ואת, את לא יודעת כמה ממך ניסיתי להסתיר, את כל הסיוטים בלילה, צרחות ודם על המדים. את לא מבינה כבר למה, אני מזמן כבר לא אני. תמונות רצות מאותו לילה דמעות, כאב של לוחמים". לא הרבה שירים מתארים באופן גרפי כל כך חוויה פוסט טראומטית של חייל קרבי לשעבר. אולי השיח בנושא היה זקוק לעמדי, אדם שזוהה עם המערכת הצבאית בתחילת דרכו המקצועית, שינגיש אותו לקהל הרחב.