תל אביב תהפוך מחר (שישי) למגרש משחקים עבור חובבי המוזיקה המקומיים, ותתמלא בהופעות חיות וחינמיות בשלל מוקדים. זה יקרה במסגרת פסטיבל Vsounds של חברת וולוו, שיציע הופעות של אמנים משלל ז'אנרים שיפוזרו ברחבי הכרך.
באברהם הוסטל יופיעו (בנפרד) נינט טייב ולהקת ג'יין בורדו, באברקסס ינגן אסף אמדורסקי, ובמועדונים כמו הדרמה, הבבל ואחרים יופיעו בין השאר שמות כמו אפרת גוש, דניאלה ספקטור, אקו, מטרופולין, ג'ני פנקין וסימה נון. על האירוע אמון ליאור מילר, שמשום מה גם עשורים אחרי שפצח בקריירה כמוזיקאי אלקטרוני (ובשנים האחרונות גם מנהל ומייצג את איתי זבולון - הראפר טונה, בשבילכם), עדיין מקושר לתחומים כמו דוגמנות או משחק.
"אין לי זמן למשחק כי אני כל כולי במוזיקה", הוא אומר. "אני עדיין די.ג'יי, מנגן בהרבה מקומות ובאירועים פרטיים ובעוד חודש ייצא ריליס משלי, אני עובד על אלבום. לגבי משחק, אין איזה פרויקט שהגיע וממש התחברתי אליו. הדבר האחרון שעשיתי לו אודישן היה 'פאודה', שזה משהו שהייתי רוצה לעשות והייתי מוצא לו זמן, אבל איכשהו זה לא הסתדר בסוף. באמת יש פניות להגיע לאודישנים, אבל זה לא הפריוריטי שלי. זה צריך להגיע בזמן הנכון, וכרגע זה לא שם.
"ניהול אמנים אני עושה מ־2006 בערך. הקמתי לייבל שנקרא 'מיי טאלנט האוס', והחתמתי בו אמנים כמו להקת התבלינים, ועוד זמר שקראו לו פעם אביהו לנדוור והיום הוא אביהו פנחסוב ממועדון הקצב. די נהניתי לקחת דברים קדימה".
איך נוצר הקשר המקצועי שלך עם טונה?
"עם טונה זה פשוט היה חיבור קוסמי. הכרנו דרך חברה, והיתה איזו אנרגיה טובה. כנראה הרגשנו שמשהו יכול להתחבר ושנעשה דברים יחד, ואני שמח שזה באמת קרה. זה מצחיק, כי את האלבום האחרון שלו הוצאנו בתקופת הקורונה והוא ספג הרבה מאוד ביקורת על התוכן שלו (יש מי שראה בטקסטים של זבולון עידוד להתנגדות לחיסונים, ע"פ). בסוף זה הפך לאלבום המואזן ביותר מתחילת השנה בפלטפורמות השונות".
מה היה החזון המוזיקלי שלך לפסטיבל הזה?
"כמו ברוב השנים, עבדנו על שילוב בין מיינסטרים לאינדי, שמקבל פחות חשיפה. האוזן המוזיקלית שלי פחות מיינסטרימית, אז יצרתי תמהיל שאני מתחבר אליו, למרות שהיום הפערים כבר די הצטמצמו. גם הפופ קיבל איזה טוויסט בשנים האחרונות, וגם מה שפעם נחשב סוג של שוליים הפך למיינסטרים. שילבנו כמה דברים, המון אלקטרו, פופ והיפ הופ. הדבר היחיד שחסר זה קצת יותר רוקנרול, אבל אלה לא השנים שלו - פה ושם יש דברים יפים שקורים. אנחנו באמת מנסים לייצר דבר שיפנה גם לקהל הצעיר וגם לבוגר, וכמובן להתאים לווייב של המקום".
כ־70% נשים בתוכנית
מבט ברשימת המופיעים בפסטיבל מגלה רוב נשי מובהק. זה נעשה במודע, כתגובה לפסטיבלים שהואשמו בחוסר איזון מגדרי?
"לדעתי יש כמעט 70 אחוז נשים בפסטיבל. זה לא נעשה מתוך איזו אידיאולוגיה, אבל אני חושב שהקול הנשי מאוד חשוב במוזיקה, ובשנה-שנתיים האחרונות יש הרבה יותר נשים מגניבות ומעניינות. אני מכיר את העניין הזה שתמיד יש יותר זמרים מאשר זמרות, אבל זה פשוט יצא ככה. אלה זמרות שאני מאוד אוהב, וגם הן עשו דברים יפים בזמן האחרון. לא עשינו את זה למטרות יח"צ, אלא פשוט יש דברים שהתאימו לרוח הפסטיבל. זה לגמרי מוצדק".