ההפתעה של הקיץ

ההופעה של Tears For Fears לא הבטיחה רבות, אבל קיימה כאשר הצמד סיפק את כל הלהיטים שלו, לעיני אולם מלא.

מחוץ להיכל מנורה מבטחים מכרו אמש כרטיסים במחיר של 1,000 שקלים בספסרות. לא, לא עבור בריטני ספירס, אלא עבור להקה שבאמת מנגנת (אבל נעזרת לעתים בפלייבק) ושרה את השירים של עצמה (בלי פלייבק). 

אז מה אם היא כבשה את המצעדים לפני יותר מ־30 שנה. Tears For Fears, או "דמעות לפחדים" כמו שקראו לה כאן ברדיו המקומי, כשעוד שידרו בו מוזיקה איכותית, סחפה אחריה 8,500 צופים נלהבים בביקורה הראשון אי פעם בישראל, ונדמה שהיתה יכולה למשוך אחריה גם עשרת אלפים.

הרבה דברים אעפס פחות מבינוניים יוצרו בפופ־רוק של שנות ה־80, אבל המוזיקה של רולאנד אורזבל וקורט סמית', שניהם כבר עמוק בעשור השישי לחייהם, נשארה על־זמנית. לא כי רוב הלהיטים של מסיבות הכיתה נשארו בחיים, אלא כי הם תמיד דאגו להקיף את עצמם בנגנים טובים, על אף שאלו התחלפו בתדירות גבוהה. זה לא אייטיז טראשי, אלא כזה עם אמירה חברתית, גם אם הקול של שניהם הוא כבר לא מה שהיה. לא פלא שהקהל לא ישב לרגע בערב של שירה בציבור.

בשל כמות הלהיטים הגדולה של הצמד, לא קיבלנו אמש שום ניסיונות על חשבוננו. הם פתחו מיד עם "Everybody Wants to Rule the World", ואחר כך סיפקו כמובן את "Change", "Mad World", "Seeds of love" וגם את הקאבר הקבוע ל"Creep" של "רדיוהד". 

"חיכינו הרבה זמן להיות כאן, וזה תענוג גדול להיות במדינה שלכם, אז תודה לכם", הודו השניים לקהל המקומי.

נדמה שזו היתה אחת ההופעות המפתיעות והמהנות של הקיץ הנוכחי. התחנה הבאה: גאנז אנד רוזס בפארק.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו