כשגלי עטרי קיבלה את הפנייה לקחת חלק בפרויקט "המשקפיים של נויפלד", היא היתה עסוקה בעבודה על המוזיקה שלה באולפן, אבל משהו בשיר שהגיע אליה משך את תשומת ליבה וגרם לה ללכת על זה. את השיר "לאן לחזור" כתבו יחד רום שינדלר, אופיר יוגב, רועי נויפלד ושמוליק נויפלד. "זה לא שיר רגיל בשבילנו", משתף שמוליק, "גלי מגישה אותו כמו שרק היא יודעת".
"כששמוליק שלח לי את הסקיצה, שמעתי אותה ודי מההתחלה הרגשתי שיש לזה פוטנציאל. מאוד התחברתי לזה, והתחיל בינינו דיאלוג. משם המשכנו לאולפן, והשיר יוצא היום", מספרת עטרי.
מה היה בשיר הזה שקסם לך?
"כשאני שומעת שיר ומבינה אותו מבלי להסתכל על המילים שלו, זה כבר חצי מהדרך. לפעמים יש טקסט מדהים או מנגינה מופלאה והם לא מתחברים, אבל כשיש משהו מגובש והטקסט מתחבר ללחן - זה תופס אותי. מאוד התחברתי למילים שמדברות על התחלות חדשות, על הרצון שמלווה אותי כל החיים לעבודה עצמית. בסך הכל אדם רוצה להיות מאושר ולהרגיש טוב, ותמיד יש לנו דברים שמרחיקים או מקרבים אותנו למקום הזה, ואני חושבת שאדם צריך לעזור לעצמו. יש קו של גורל ומזל מעליך, יש איזה כוח עליון שאתה צריך מדי פעם להושיט לו את היד, לפנות אליו עם מוטיבציה - לעשות ולשנות, ולא לחכות שרק יעשו עבורך".
נשמע קצת רוחני. את אדם רוחני?
"לא הייתי מגדירה את עצמי כאדם רוחני, אבל אני בהחלט מאמינה בחיבור שבין גוף לנפש. פעם הייתי יותר אפיקורסית, אבל עם השנים זה השתנה. מאז שאחותי שוש נפטרה, לפני 13 שנים וחצי, מצאתי שיש משהו מנחם בתחושה שהיא שומרת עלי, שיש לי קשר איתה, שדרכו אני מפרשת היום דברים. זה משהו שגם היא וגם אני לא האמנו בו קודם. יש לי הרבה עבודה עצמית על שיפור התחושות שלי כדי להיות מאושרת. שנים אני מתעסקת בזה, ויש לי הישגים לא רעים (צוחקת)".
שירים רבים שלך הפכו למעין המנונים להעצמה נשית, לחוזק ולעוצמה. מה דעתך היום על המילים שבשיר "היום מותר להיות גם חלשה"?
"כל החיים באמת אמרו לנו שצריך להיות חזקים וחזקות, וזה חשוב, אבל אנחנו בני אדם ומותר לנו להיות גם חלשים מבלי שנצטרך להסתיר זאת. כל הקטע של העצמה נשית זה משהו שנבנה עם הזמן מבלי שהרגשתי שזה קורה. לא כיוונתי לזה, אבל נטיית הלב שלי הלכה לשם. אני חושבת שתמיד הייתי שבירה, עברתי הרבה דברים אבל התחשלתי עם השנים. מותר להישבר, להתכופף, לנוע ימינה ושמאלה. לא צריך להתבייש בזה".
מה דעתך על תעשיית המוזיקה בשנים האחרונות? את שותפה לביקורת שיש היום על הזילות בשפה?
"אם זה היה רק בישראל הייתי אומרת שנורא קל לבוא בטענות, אבל בכל העולם הולכים לכיוון הזה. המוזיקה היום בנויה על הרבה רעש וצלצולים, פחות שירי משוררים, אבל לדעתי יש מקום לכולם. אי אפשר לעצור את הגל. נכון שיש דברים גרועים, אבל תמיד היו דברים גרועים, ויש פה גם דברים טובים. ברור שהדור הוותיק שלנו לא יכול להיות סטטיק ובן אל או נועה קירל, זו לא ההוויה שלי. אני יכולה ליהנות מהם ומרגישה שיש לי רצון להיות עדכנית בסאונד, בהפקה ובכלל. אני נאמנה לעצמי, אבל נושאת את הפנים קדימה ולא רוצה לעמוד במקום. להמציא את עצמי חדש".
