טרפתם את הסדרה הזו של נטפליקס? אז כנראה שתעופו על זה

אהבתם את "פרזיטים" ואת "מיקי 17", של הבמאי בונג ג'ון הו? טרפתם את כל העונות של "משחק הדיונון" בנטפליקס ונותר לכם טעם של עוד? סיכוי סביר שתעופו גם על "אין ברירה אחרת", סרטו החדש והמהולל של המאסטר הדרום־קוריאני פארק צ'אן ווק, שהיה מועמד לשלושה פרסי גלובוס הזהב.

בישראל פארק בן ה־62 עדיין מוכר בעיקר כאיש שכתב וביים את סרט הפולחן "שבעה צעדים" ("Oldboy"), אך יש לו מספר לא מבוטל של פנינים קולנועיות ברזומה (כמו "שלום לנוקם", "סטוקר" ו"המשרתת"), ובשנים האחרונות הוא גם עשה את המותחן ההיצ'קוקיאני המסוגנן "החלטה לעזוב", ואת הסדרה המצוינת "נאמנות כפולה", עם רוברט דאוני ג'וניור.

ב"אין ברירה אחרת" הבמאי הווירטואוז חובר ללי ביונג־הון (שגילם את "איש החזית" ב"משחק הדיונון") כדי להגיש מותחן סאטירי מצחיק ומזעזע, שכמו "פרזיטים", "מיקי 17" ו"משחק הדיונון" עוסק גם הוא ברעות החולות של הקפיטליזם.

העלילה מתחקה אחר מאן־סו, איש משפחה מובטל וחסר אופק תעסוקתי, שמחליט בייאושו לרצוח את המועמדים האחרים שמתחרים מולו על משרה נחשקת. העניינים מסתבכים ומתחילים ללכת למקומות לא צפויים לאחר שמתברר כי גיבורנו השלומיאל והלא יוצלח לא כל כך טוב בלחסל אנשים.

"תמיד היתה לנו סימפטיה לדמות הזאת", אומר פארק במהלך מסיבת עיתונאים מקוונת שמתקיימת לכבוד יציאת "אין ברירה אחרת". "מצד אחד, אי אפשר שלא לצחוק על הניסיונות הפתטיים של מאן־סו להוציא את ההחלטות האומללות שלו לפועל. אבל באותו הזמן גם אי אפשר להפסיק ולסמפט אותו, כי אנחנו יכולים להבין מה הוביל אותו לקבלת ההחלטות האלה. הרעיון היה להתמקד במסע הפסיכולוגי שהוא עובר במהלך הסרט".

"מאן־סו הוא אדם פשוט", מוסיף לי. "הוא אוהב את משפחתו ורוצה להגן עליה מכל משמר. הוא גם הקדיש 25 שנה מחייו לבניית הקריירה שלו. אחרי שהוא מאבד את עבודתו בפתאומיות, ומתקשה למצוא עבודה חדשה, הוא מקבל כמה החלטות איומות. לקח לי לא מעט זמן להבין את המניעים שלו, והיו לי שיחות רבות עם פארק על כך. כדי לגלם דמות בצורה משכנעת אני צריך להבין אותה במאה אחוז, והדמות הזאת בהחלט דרשה ממני להיכנס למצבים מאוד קיצוניים. גיליתי צדדים בתוכי שלא ידעתי שקיימים בכלל".

הכל למען המשפחה

"אין ברירה אחרת" מבוסס אמנם על רומן של הסופר האמריקני דונלד ווסטלייק שראה אור ב־1997, אך פארק ביצע בחומר הגלם הספרותי כמה שינויים שהפכו את הסיפור לעכשווי במיוחד. בין השאר, לתסריט נוסף אלמנט של AI, שמוצג בסרט כגורם טכנולוגי אשר מאיים על העתיד התעסוקתי של כולנו. עם זאת, פארק אומר שמבחינתו השינוי המשמעותי ביותר לעומת הספר נוגע לחלקה של המשפחה במעשייה.

"הסיבה שבגללה חשבתי לעבד את הספר מלכתחילה", הוא מסביר, "היא שרציתי לספר סיפור טרגי אשר מתמקד במשפחה. זה היה חשוב מאוד עבורי, כי כשמאן־סו בוחר ללכת בדרך שבה הוא הולך, הוא אומר לעצמו שהוא עושה הכל למען המשפחה שלו, וזה נותן לו להרגיש שמעשיו מוצדקים. בספר הגיבור מצליח לבצע את מזימתו והוא חומק מעונש, וזה הרגיש לי יפה אבל ציני. בסרט המעשים של מאן־סו מתגלים לפני כן והדבר יוצר פרדוקס גדול וגורלי. כי אותן פעולות שנועדו להציל את משפחתו עלולות גם להיות אלה שהורסות אותה בסופו של דבר".

"מאן־סו הוא טיפוס משונה וגם קצת אידיוטי לפעמים", מוסיף לי. "יש רגעים שהקהל לגמרי מזדהה איתו ורוצה בהצלחתו, ויש רגעים שבהם ההחלטות שלו גורמות לצופים לקוות שהוא ישנה את דעתו ויפסיק לעשות שטויות. אז האתגר הגדול מבחינתי היה למצוא את הדרך לשלב בין רמות הקרבה השונות שהקהל חש כלפיו במהלך הדרך. יש הרבה רגעים מצחיקים בסרט. אבל מנקודת המבט של מאן־סו אלה בעצם רגעים של ייאוש עמוק שמציגים את יצר ההישרדות שלו. אפשר לומר שהוא בסך הכל מנסה לעשות את הכי טוב שהוא יכול".

לסיום, האם התפקיד סיפק לך תובנות כלשהן לגבי חיי המשפחה שלך או לגבי חייך המקצועיים?

לי: "לא כל כך חשבתי על החיים של עצמי כשגילמתי את הדמות, אבל הסרט כן אפשר לי לחקור מגוון רחב מאוד של רגשות ושל מצבים נפשיים. בנוסף, אני חושב שעכשיו גם אדע מה לעשות אם אתקל במישהו שמתחרה איתי על אותו התפקיד. אני רק מתבדח, כמובן".