"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ג'יימס קמרון חושף: כך אפשר היה לשרוד את טביעת הטיטאניק

28 שנה אחרי שביים את סרט האסונות הגדול אי פעם, קמרון מסביר מה היה עושה אם היה על הספינה בזמן אמת - ולמה דווקא נוסעי מחלקת הביניים היו אלה עם הסיכוי האמיתי להינצל

,עודכן
0השמעה
מתוך הסרט "טיטאניק". צילום: צילום מסך

הבמאי ג'יימס קמרון, שממשיך לקדם בימים אלה את סרטו החדש"אווטאר: אש ואפר", מצא זמן לענות על שאלה גורלית במיוחד - ולהסביר איך הוא היה מצליח לשרוד את טביעת הטיטאניק.

הבמאי הקנדיבן ה-71, שכידוע ביים ב-1997 את סרט האסונות המצליח בכל הזמנים המגולל את סיפור שקיעת ספינת התענוגות אי אז ב-1912, נשאל על ידי מגזין ה"הוליווד ריפורטר" מהי הדרך הטובה ביותר, לדעתו, שהיה ניתן להינצל מהטרגדיה שבה מצאו כ-1,500 אנשים את מותם, ומההואהיה עושה אם היה נקלע לסיטואציה כנוסע מחלקה שנייה.

הבמאי והתסריטאי ג'יימס קמרון,צילום: REUTERS

למה דווקא מחלקה שנייה? ובכן, נוסעי המחלקה הראשונה היו הראשונים לעלות על סירות ההצלה כך שרבים מהם יצאו מהאסון בשלום, בעוד שנוסעי המחלקה השלישית, שלנו במעמקי הטיטאניק, ככל הנראה לא היו יוצאים בחיים בכל מקרה. לפיכך, נוסעי מחלקת הביניים היו אלה שנלחמו על חייהם עם סיכוי ריאלי להינצל.

לדעתו של קמרון, ובהנחה שלא הצלחתם למצוא מקום על סירת הצלה בדרך הרגילה, הדרך הריאלית ביותר לשרוד את הטביעה היא לעמוד ליד המעקה של הספינה, להמתין לתחילת תהליך הפינוי, לקפוץ למים הקפואים ולשחות כמה שיותר מהר אל אחת מסירות החילוץ הקרובות בתקווה שייתנו לכם לעלות עליה.

לרוב האנשים לא יהיה את האומץ לקפוץ לתוך המים, מתוך הסרט "טיטאניק",צילום: צילום מסך

"לרוב האנשים לא יהיה את האומץ לקפוץ לתוך המים, ולא כולם האמינו שהספינה באמת שוקעת", הסביר הבמאי. "אבל אם ידעתם בוודאות שהיא שוקעת ואין לכם מקום על סירת הצלה, חייבים לקפוץ למים מייד עם תחילת הפינוי, לפני שהסירות התרחקו. הרי הם (ברי המזל שעל הסירות) לא יתנו לכם לטבוע כשהטיטאניק עדיין שם וכולם מסתכלים, נכון? לא, הם ימשו אתכם מהמים והקצינים לא ימנעו את זה".

"סירה מספר 4 (סירת ההצלה השמינית של הטיטאניק, שהורדה לים ולא היתה מלאה בנוסעים בשל טעות - ד"פ) היתה המומלצת ביותר", סיכם קמרון, שחשף כי הוא אכן דן בסוגייה עם "מומחי הטיטאניק" שלו. "אם אתה נוסע בזמן שרוצה לחוות את השקיעה, אבל פטנט הנסיעה בזמן שלך מתקלקל ואתה, כאילו, אומר לעצמך 'אוי לא, אני באמת על הספינה, אני חייבת לרדת ממנה'".

תודה על הטיפ השימושי, ג'יימס, אבל אנחנו מקווים שאף פעם לא נאלץ ליישם אותו, עם פטנט נסיעה בזמן או בלי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר