השחקנית הצרפתייה לור קלמי נמצאת בעיצומו של שוונג מרשים ביותר. רגע לפני שהיא חוגגת יום הולדת 48 - גיל שבו מרבית מעמיתותיה נדחקות לשולי המסך - הכוכבת הנהדרת שמוכרת לכם כנעמי, העוזרת האישית הנוירוטית של מתיאס, בסדרה המצוינת "10 אחוז", מדלגת בין תפקידים ראשיים בקולנוע, גורפת פרסים יוקרתיים עבור הופעותיה, וטורפת את העולם עם האנרגיה הבלתי נדלית והמדבקת שלה.
לאחר שקטפה את פרס הסזאר (עבור הקומדיה הרומנטית Antoinette dans les Cévennes) ואת פרס השחקנית בפסטיבל ונציה (עבור דרמת המתח À plein temps), כעת קלמי מפציעה ב"בידיים של אנני", דרמה חברתית תקופתית שבה היא מגלמת עקרת בית שמוצאת את עצמה מתנדבת בארגון מחתרתי שעוזר לנשים שמבקשות לעשות הפלה. הסרט, שאותו כתבה וביימה בלאנדין לנואר, מתרחש ב־1974 ומבוסס בחופשיות על אירועים אמיתיים. בתקופה שבה זכויותיהן של נשים בארה"ב ובמקומות נוספים בעולם שוב נמצאות תחת התקפה, "בידיים של אנני" מאוד רלוונטי ונחוץ.
"כבר עשר שנים שזכויותיהן של נשים נמצאות בנסיגה", אומרת קלמי, במהלך ראיון שמתקיים בסוויטה מרווחת במרכז פריז. "הרופאים והאקטיביסטים שנלחמו להשגת הזכויות האלה בשנות ה־70 יוצאים לגמלאות או הולכים לעולמם, והדורות הצעירים יותר לוקחים את הנושאים האלה כמובנים מאליהם. עבור הצעירים זה לא היה מאבק. כך שלא מדובר בצירוף מקרים שהתופעות המדאיגות שאנחנו רואים ברחבי העולם מתרחשות דווקא עכשיו".
הדמות שלך, אנני, עוזבת את המשפחה שלה כדי לעזור לנשים שנמצאות במצוקה, אבל בעלה לא כל כך אוהב את זה. הוא מצפה ממנה לטפל בילדים, לשטוף כלים ולדאוג לבית. איך את רואה את המסע שלה?
"עצוב לי שגם כיום רבים בחברה חושבים שאימהות זו הדרך היחידה שבה אישה יכולה או צריכה לממש את עצמה. נשים יכולות וצריכות לממש את עצמן בכל דרך שבה הן רוצות. הדעות הקדומות האלה מתחילות כבר בילדות. כשהייתי ילדה אהבתי לטפס על עצים ולהשתולל, וזה לא מה שציפו מבנות. כינו אותי 'טום בוי', ולעיתים קרובות זה עצבן אותי מאוד. כשראיתי את 'ספר הג'ונגל', הזדהיתי עם מוגלי, וכשקראתי את 'טרזן' הזדהיתי עם טרזן או עם צ'יטה. אף פעם לא הזדהיתי עם ג'יין. רציתי לקפוץ מעץ לעץ. רציתי להיות ילד פרא ביער. הסיפורים האלה סיפקו לי המון השראה לחיים".
כמעט כל התפקידים שעשית בשנים האחרונות היו עם אופי פוליטי וחברתי. זה בוודאי לא מקרי.
"נכון. אני לא הייתי אומרת שאני אקטיביסטית או מיליטנטית, אבל אני תמיד מתעניינת בנקודת המבט של הבמאי או הבמאית. בסרט הזה כמובן שנקודת המבט הפוליטית היתה חשובה מאוד. אבל מה שמעניין אותי יותר מכל דבר אחר זה לגלם דמויות נשיות מורכבות".
לסיום, הקריירה שלך ממש תפסה תאוצה בשנים האחרונות. איך את מסבירה את זה? פשוט חיכית לרגע המתאים לפרוץ?
"אני לא מאמינה שיש דבר כזה 'רגע מתאים'. ברור שהרבה מזה קרה בעקבות הסדרה '10 אחוז'. אבל זה גם קשור לבחירות שאני עושה ולמזל, ולזה שנראה שאנשים אוהבים את מה שאני עושה. בכל מקרה, זה מדהים ואני נהנית מכל רגע. פעם זה באמת היה נדיר ששחקניות בגילי מצליחות לפרוץ, וזה היה דבר שהיה שמור בעיקר לגברים. היום זה כבר פחות נדיר, ואני מאוד שמחה על כך".
"בידיים של אנני" יעלה ביום חמישי בקולנוע לב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו