רוב ההורים נתקלו בסיטואציה שבה הבן או הבת מסרבים לאכול או לטעום מאכל חדש. הורים שמתוסכלים מהמצב נוטים לרדוף אחרי הילדים או לנסות להכריח אותם לאכול וזה, בחלק מהמקרים, יגרום לילדים להמשיך לסרב, לעשות "דווקא". עכשיו, ספר ילדים חדש מציע שיטת מחשבה שונה בנושא.
"בחרתי להתמודד עם סרבנות אכילה או אכילה בררנית בצורה הומוריסטית", אומר הסופר עוז בן יצחק, שספרו "איכסה פיכסה איכסה!" יצא לאור בימים האחרונים בהוצאת "עם עובד". "בעיני, קל יותר לשכנע כשזה נעשה בצורה מצחיקה ומשעשעת".
בן יצחק (54) נשוי למיכל, אבא לשלוש בנות ומתגורר בראשון לציון. במשך 24 שנים היה עיתונאי ועורך בכיר, ומאז שעזב את עולם התקשורת הוא עובד בהסתדרות.
ספר הילדים הקודם שלו, "בלי איה, גאיה, חיה, שמעיה או פפיה", שנכתב על יהלי בת הזקונים שלו, זכה להצלחה גדולה, קיבל ביקורות מצוינות והומלץ על ידי משרד החינוך לילדי הגנים.
בנוסף, ביחד עם עוד למעלה מ-20 כותבים, היה בן יצחק שותף לפרויקט "מהפכה של שמחה", ספר שעוסק בתולדות המוזיקה הים תיכונית וזכה לכתוב את הפרק על זהר ארגוב, בן שכונתו, שיכון המזרח.
במשך שנים ארוכות התעסקת בהארד קור, באחד התחומים הכי קשים לסיקור. היית כתב פלילים ומשפט, סיקרת פרשות רצח ופיגועים, היית במשך שנים מרצה באגף החינוך של כלא מעשיהו, וכעת אתה כותב ספרי ילדים. מדובר בעולמות שונים לגמרי.
"נכון. כתיבה עיתונאית שונה בתכלית מכתיבת ספרים ולבטח מכתיבת ספרי ילדים. להיות כתב שמסקר את עולם הפשע זו עבודה מאוד מאתגרת ומסקרנת, שדורשת חוסן נפשי ויכולת עמידה למראות לא פשוטים בזירות פשע.
"המעבר מכתיבה עיתונאית לכתיבת ספרי ילדים מאוד מאתגר. זו כתיבה אחרת. אתה נדרש ליצור טקסט שיגרום לכל ילד וילדה להתחבר, לצחוק, להזדהות וזה לא פשוט".
איך נולד הרעיון לכתוב ספר על סרבנות אכילה?
"כילד סירבתי לאכול כמעט כל דבר והוריי עשו כל שביכולתם לשכנע אותי לאכול. הם היו מזעיקים את הסבתות והדודות שיעזרו להם להאכיל אותי. בנוסף, במסגרת פעילות שעת סיפור שאני מקיים בהתנדבות בגני ילדים, נתקלתי לא פעם בילדים שסירבו לאכול בתירוצים מצחיקים. חשבתי שזה יכול להיות רעיון לספר חדש.
"בחרתי לכתוב על סבתא מקסימה, בשלנית מצוינת, שמנסה בכל דרך לשכנע את נכדתה האהובה לאכול, אבל הנכדה הדעתנית מסרבת בתירוצים מצחיקים ומופרכים".
הסבתא הזו היא בעצם אימך מזל, נכון? איך היא הגיבה לספר?
"אמא שלי ידעה שאני כותב ספר ילדים. כשהיא שאלה אותי על מה הסיפור? עניתי שזו הפתעה. לזכותה יאמר, שהיא לא לחצה. ביום הדפסת הספר הזמנתי אותה ואת אבי, יצחק, להגיע לבית הדפוס שם היא גילתה לראשונה שלגיבורת הספר קוראים מזל ושהספר מבוסס על המרדפים האינסופיים והרצון העז שלה שכל ילדיה, עשרת נכדיה ושני ניניה, יאכלו ממטעמיה.
"אי אפשר לתאר את ההתרגשות באותם רגעים. כמובן שהיא שמחה ודמעה. אין מאושרת ממנה. בעיני, היא גיבורת על. אישה אהובה וחמה שדואגת לכולם. היא אמא וסבתא במשרה מלאה ולא פחות חשוב היא בשלנית אדירה".
בספר החדש, "איכסה פיכסה איכסה!", נמשך שיתוף הפעולה בין בן יצחק למאייר אביאל בסיל וניכר שהאיורים הכל כך מיוחדים וייחודיים מעניקים תוספת צבעונית לספר, מעין ספר המשך לספר הקודם "בלי איה, גאיה, חיה, שמעיה או פפיה".
לא יכולתי להתעלם משני דברים יוצאי דופן בספר. בוא נדבר על הדבר הראשון: חריג מאוד שבספר ילדים הסופר מפרסם מתכון.
"נכון. זה חריג מאוד. הקרדיט מגיע לעורכת הספר, נטעלי גבירץ המקסימה והיצירתית. זה היה רעיון מבריק שלה. לתמר, גיבורת הספר, יש חלום להפוך לגיבורת על. נטעלי קראה את ההקדשה שכתבתי לסבתות שלי ושאלה אם אוכל להביא מתכון של אחת מהן, שיהיה מעין 'מתכון לגיבורי על'. מיד הסכמתי. זה רעיון מבריק שאפשר לי לחלוק עוד כבוד לסבתא רבתא, תמר. פרסמתי מתכון שלה למאכל בוכרי בשם אושפלאו, שעבר במשפחה מדור לדור".
הדבר השני הוא ההקדשה. כתבת טקסט מרגש מאוד. הספר מוקדש לכל הסבתות, הדודות שלך וחמתך, שרדפו אחריך כדי שתאכל.
"הן באמת רדפו אחריי וברוב טיפשותי סירבתי לטעום מהמטעמים שלהן. בדיעבד, אני מודה, זו היתה טעות. פספסתי. אהבתי אותן מאוד. כל אחת מהן היתה ועודנה השראה. הן נשים עוצמתיות".