ככה עוד לא שמעתם אותו: האלבום של זהר ארגוב זוכה לעדנה מחודשת

כשזהר ארגוב הקליט את "הדרך הברוכה" בימיה הראשונים של שנת 1987, הוא היה כבר צל חיוור של עצמו. מסובך בפלילים ומכור קשות להרואין, ארגוב היה רחוק מאוד מימי הזוהר. קולו הושחת עקב שימוש רב בסמים, ותהליך ההקלטות של האלבום היה מייגע ומפרך, נעדר הקסם וההילה שאפפו את הזמר בשנותיו הגדולות.

התקליט יצא לבסוף בחודש אפריל של אותה שנה, אך לא זכה להצלחה רבה, בעיקר בשל איכות קולו הירודה של הזמר שניכרה בהקלטות. רוב שיריו של האלבום לא הפכו לנכסי צאן ברזל ישראליים או לקלאסיקות על־זמניות. שירים כמו "ילדה של סתיו", "כמו שיכור" ו"דברים נסתרים" לא זכו מעולם לחשיפה ראויה. לפחות עד עכשיו, לאחר שהיוצר אופיר כהן, בעלי הזכויות על חומרי האלבום, וכן המפיק של האלבום המקורי, ניסים בן חיים, החליטו לקחת את התקליט ולהעניק לו עדנה מחודשת. חומרי האלבום המקוריים זכו להפקה ולעיבוד חדשים, תוך שמירה על רוחו של האלבום ועל צלילו הייחודי.

צוות מפיקים, שכלל את יעקב למאי, נדב ביטון, תמיר צור ושמעון יחיא, הפיח חיים חדשים בחומרים הישנים, והאלבום המשופר יוצא 40 שנה לאחר המקור ובמה שעתיד היה להיות יום הולדתו ה־70 של מלך הזמר המזרחי.

"לפני ההקלטות זהר אמר לניסים 'אני רוצה שתוציא לי אלבום', וניסים אמר לו 'קודם תיגמל, אחר כך נקליט", מספר אמנון, אחיו של הזמר המנוח. "הוא ואשתו מאוד אהבו את זהר וידעו מה מצבו, אז הם שכנעו אותו ללכת לגמילה. הם אמרו לו 'נשכיר לך דירה בירושלים בשכונת גילה ונלווה אותך, נעשה הכל - רק קודם תיגמל'. גם אני הייתי חלק מהתהליך. ניסים שאל אותי מה צריך לתת לזהר בימים הראשונים כדי שהגמילה תצליח, וגם אחותי ובעלה מאיר ליוו וסעדו אותו.

"כולם נרתמו להצלחה של הגמילה הזאת. היום אני מבין שניסים בן חיים עשה עבודה מדהימה אז, אבל האילוצים והאולפנים הדלים שהיו, כמו גם המצב של זהר, הביאו לכך שלא היה מה לעשות עוד, רק להיכנס ולהקליט. זהר שמע את התוצאה של ההקלטות וכעס. אמרתי לו 'זהר, למה אתה כועס? אם אתה נכנס להקליט בהשפעת כדורים, אז מן הסתם השירה תהפוך לכבדה יותר'. אבל איך שלא יהיה, השירה שם עדיין מדהימה. כיוון שהעיבוד המוזיקלי דל יחסית ולא ממש מושקע, אז רק המעריצים המושבעים של זהר מכירים את האלבום הזה ממש. השירים שבו לא הגיעו לרדיו".

אתם בעצם עושים תיקון היסטורי ומעניקים ליצירה את הכבוד שהיא היתה ראויה לו.

"אני מודה לניסים שלקח את האלבום הזה כפרויקט והסכים שיעשו לו עיבודים חדשים. את כל הסיפור מוביל יעקב למאי. אני בכלל לא ידעתי על הרעיון הזה. הזמינו אותי לפגישה, סיפרו לי על הפרויקט והשמיעו לי שיר שעוד אפילו לא היה גמור. כשהשיר התחיל להתנגן, לא יכולתי להגיב. הדמעות זלגו לי מהעיניים ובכיתי כמו תינוק. וזה באמת כאילו מישהו עשה לי תיקון, כי אני כעסתי כל כך כשהאלבום הזה יצא במקור כפי שהוא יצא. ועכשיו הוא ייצא לעולם בצורה מדהימה ומכובדת. העיבודים החדשים יושבים יפה כל כך על הקול של זהר. עם כל כמה ששומעים כבדות בקול שלו, לזהר היתה הגשה אבסולוטית. אני מצדיע לחבר'ה שעשו את הפרויקט הזה, שאני מאוהב בו".

"זהר תמיד בפרונט"

האח אמנון פועל זה שנים לשימור מורשתו של אחיו ז"ל. במובן מסוים, הוא הקדיש את חייו כדי להלל את חיי אחיו ואת האופן שבו שינה את המוזיקה הישראלית. ארגוב האח היה מעורב בהפקת הסרט העלילתי "זהר", שגולל את סיפור חייו של המוזיקאי, וכן בדוקו "זהר ארגוב: סוף עצוב וידוע מראש", לצד שלל הפקות בימתיות החוגגות את שיריו. וזה מעלה את השאלה אם במקום מסוים הוא הציב את זכר אחיו מעל לרצונותיו האישיים שלו.

"קודם כל, הוא אהבת חיי", אומר ארנון, לא מאפשר למחשבה כי בחר להדהד את קול אחיו על פני הד קולו שלו לחלחל. "אני היחיד מכל הבית שלנו שעושה את זה, וזה כיף אדיר. זה גם תפקיד רציני, אתה צריך לכבד ולהוקיר את המקום שאתה נמצא בו. אתה חייב להיות נקי בעצמך כדי להגיש את השירים האלה".

ואף פעם לא שאלת את עצמך "אבל מה איתי"?

"זהר תמיד בפרונט, כי אלמלא זהר בכלל לא הייתי נכנס לתוך המסגרת הזאת. זה מספיק לי. להיות אח של זהר בשבילי זה כל העולם, אני לא צריך יותר מזה".

בין שלל המחוות שהיית מעורב בהן היתה גם ההולוגרמה של זהר במופע הפרויקט של רביבו.

"נכון שזה קצת מוזר לראות אותו ככה, אבל כל מה שקשור בזהר אני לעולם לא דוחה".