"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
יון פוסה. יכולת שלו לתאר עולם רוחני, ולהעניק לקורא תחושה ממשית של הבלתי נתפס.| צילום: AFP
מוסף ספרים

יון פוסה, חתן פרס נובל הטרי, מצליח להעניק תחושה ממשית לבלתי נתפס

בניגוד לכל הסיכויים, יון פוסה, סופר נורבגי שכתיבתו שייכת לזרם הספרות האקזיסטנציאליסטי ושמרבה לעסוק בנושאים כמו בדידות, מהות הקיום ובקשר בין החיים למתים - זכה בפרס נובל לספרות. הסופר אלעד נבו חזר אל ספריו של פוסה, וניסה להבין את סוד הקסם

,עודכן
0השמעה

יצירתו של זוכה פרס נובל הטרי, הסופר והמחזאי הנורבגי יון פוסה, מתכתבת באופן מובהק עם הספרות האקזיסטנציאליסטית שצמחה ופרחה במחצית הראשונה של המאה ה-20. פוסה מציג בספריו דמויות בודדות שמנהלות קשרים עם הסובבים אותן, בעיקר עם השכנים שלהן, שתהיות קיומיות ממלאות את יומן.

אך הקיומיות הזו אינה מנתקת את עצמה מתהיות מטאפיסיות, טרנסנדנטיות, רוחניות. הדיון במהות הקיום מתחבר עם דיון בחיים שאחרי המוות ובקשר בין המתים לחיים, כפי שמתבטא למשל ביצירה היחידה שלו שתורגמה לעברית עד כה, "בוקר וערב" (בתרגום דנה כספי, הוצאת הקיבוץ המאוחד). אם בפילוסופיה האקזיסטנציאלית הצרפתית, אצל הוגים כמו סארטר וקאמי, הקיום הוא רק מה שמתרחש בעולם הזה - אצל פוסה, האקזיסטנציאליות מתרחבת גם אל מה שלא ניתן לתפיסה וכימות, ומבקשת לתהות על מה שמעבר. אחת מהביקורות החוזרות על ספריו של פוסה, נוגעת ביכולת שלו לתאר עולם רוחני, ולהעניק לקורא תחושה ממשית של הבלתי נתפס.

"בוקר וערב", בהוצאת הקיבוץ המאוחד. תהיות מטאפיסיות, טרנסנדנטיות, רוחניות,

צורת הכתיבה של פוסה מבקשת להציג אמירה בפני עצמה. כך ב"בוקר וערב" אין שימוש בנקודות בסיום המשפט. המשפטים נותרים כמו מרחפים באוויר, ומבקשים לייצג את הלך הרוח המהורהר המתמשך של הדמויות. ביצירות אחרות כותב פוסה בזרם תודעה חופשי, חף מצורך להיצמד להליכי כתיבה שגורים. רבים מספריו מספרים את סיפורם של אמנים, ובאחרים - דמויות של אנשים פשוטים, דייגים ואנשי כפר.

ההכרזה על יון פוסה כחתן פרס נובל לספרות לשנת 2023,צילום: AFP

בשנים האחרונות פרסם פוסה את טרילוגית "Septology" (יצירה בעלת שבעה חלקים). במרכזה דמות של אמן מבודד, אלמן, שהחבר היחידי בחייו הוא שכנו הדייג, אך שבמקביל אליו חי צייר בעל שם זהה, כפיל שלו. הטרילוגיה מתחקה אחר חיי השניים, תוך תהיות ארוכות על החיים, מוות ואהבה, ומנסה להבין כיצד נוצרת האישיות האנושית, תוך דיון בשני הכפילים. ההתרחשות בספר מינורית, ועיקר תשומת הלב מופנית לעולם הפנימי של הגיבור. לאורך מאות עמודים מהרהר הגיבור באשתו המתה, בשכן שלו ובכפיל. מעט מעשים, הרבה מחשבה.

קרל אובה קנאוסגורד. היו מי שהשוו בינו ובין פוסה,צילום: נעם ריבקין

היו מי שהשוו את יון פוסה למועמד נורבגי אחר לזכיה בנובל, קרל אובה קנאוסגורד, ומצאו אותם כהפכים מושלמים. בעוד קנאוסגורד מניח את עצמו במרכז היצירה וחושף את חייו בריאליזם גדול - פוסה מתמקד ברגעים חולמניים, כתיבה מהורהרת ומינימליסטית, וניסיון לחשוב על האדם מכיוונים נסתרים ופלאיים. יש להניח שכעת יתורגמו עוד כמה מיצירותיו, שיציגו לקהל העברי את האיכויות המטאפיסיות של זוכה פרס נובל הנורבגי לשנת 2023.

כדאילהכיר