ללוקאס פייג' יש יד אחת, רגל אחת, עין אחת, חמישה ילדים מאומצים, שני כלבים ומוח מתמטי יוצא דופן. הוא גם סוכן FBI לשעבר, עם נטייה בעייתית־משהו להיקלע לקרבות ירי, ומה שהוא בעיקר טוב בו - הוא זיהוי דפוסים וניתוח כמויות נתונים אדירות.
רוברט פובי, שכתב את סדרת הספרים, עיצב את דמותו של פייג' כדמות בלש יוצא דופן, ולו רק מתוקף נכותו - כרות רגל ויד, ומכוסה צלקות שהופכות אותו לגרסה הרחוקה ביותר מג'יימס בונד שניתן לדמיין. ועדיין, בכל זאת, יש כאן הישענות על תכתיבי הז'אנר: גם פייג' נכנס שוב ושוב אל חקירות סבוכות, ואמנם פותר אותן, אבל משאיר לא מעט נזק על הדרך.
במובן מסוים התכונות הפנימיות שמאפיינות את הבלש הקלאסי יוצאות כאן החוצה - אותו הרס עצמי הופך חיצוני, הנכות הרגשית הופכת פיזית.
ב"שבועת שקר", הספר השלישי בסדרה (שעומד בפני עצמו ולא מחייב את קריאת הספרים הקודמים), פייג' מגיע עם רעייתו לארוחת ערב חגיגית בבית החולים שבו היא עובדת, אשר מוקדשת, כבכל שנה, להוקרה ולזיכרון של חברי הצוות שנפטרו במהלך השנה החולפת.
באותו הערב חברו הקרוב של פייג' מתאבד, ובכך מצטרף לרשימת הרופאים המתים בעיר.
פייג', שמריח אנומליה מוזרה בסדרת מקרי המוות הזאת, מבין שאין בה מקריות. הוא מנסה לשכנע את גורמי הביטחון - הבולשת והמשטרה - לצאת ולחקור את המקרה, אך ללא הצלחה. מכאן, ולאחר שהוא מצליח לבסס את טענתו, האירועים נכנסים לקצב מהיר וסוער, וגופי הביטחון נרתמים גם הם. בכל מהמורה בדרך, כשנדמה שהנה החקירה הגיעה למבוי סתום - פייג' עושה שימוש ביכולת ניתוח הנתונים הפנומנלית שלו - ומשכנע את צוותי החקירה להמשיך.
לוקאס פייג' הוא גיבור חריג בז'אנר, ששובר את התבניות המוכרות של מותחני בלש. במקום הבלש היפה, הרווק הנצחי וההולל, האלכוהוליסט המכור עם הנטיות ההרסניות - אנחנו מקבלים גבר פגוע ופצוע, נכה, מוגבל, שמודע למוגבלותו. הוא לא יפה, רחוק מכך: הוא מצולק ומעורר רתיעה. במובן מסוים התכונות הפנימיות שמאפיינות את הבלש הקלאסי יוצאות כאן החוצה - אותו הרס עצמי הופך חיצוני, הנכות הרגשית הופכת פיזית.
הצד השני, המשלים, הוא החוסן הפנימי, היציבות, העובדה שמדובר באיש משפחה למופת, בעל מסור ונאמן, בלי נטייה נראית לעין להתמכרות משום סוג שהוא. זהו ניסיון מובהק של פובי, הסופר, להתרחק מתבנית הבלש השחוקה, והניסיון הזה מרענן בהחלט. יתרה מכך, יש כאן התבוננות חשובה במחירים, הנפשיים והפיזיים, שמשלמים אלו שעומדים בקו הראשון של המלחמה בפשע.
עם זאת, ולמרות הניסיון לשבור תבניות ולבנות מודל חדש, אמין ונגיש יותר של דמות הבלש - פייג' עדיין מאופיין כמעין גיבור־על, עם יכולות זיכרון וחישוב שהן כמעט לא אנושיות. יש רגע בסיפור, למשל, שבו הוא מצליח לשנן מידע על אלפי מספרי טלפון, משכי שיחות, תאריכים ושעות, ועוד לזהות בהם תבניות חוזרות. כל זה - בתוך 12 דקות בלבד.
זהו אפיון קיצוני שמשאיר את דמותו של פייג' לא נגישה, חרף המוגבלות המקרבת שלו, ולפרקים גם לא אמינה. הניסיונות הברורים של פובי לתת לנו, הקוראים, הצצה אל תהליכי החשיבה של פייג' ולשתף אותנו במה שמתחולל במוחו הפלאי במהלך אותו עיבוד דאטה לא סביר - לא באמת עובדים. ברגעים הללו פייג' הופך קרוב יותר לבלשים הקלאסיים, אלו שמשאירים את הקורא התמה מאחור, עודו מתפעל ומנסה להבין מה בדיוק קרה כאן, ובעיקר מבין שהוא לא יכול להבין, מכיוון שכל קשר בין הפנטזיה הבלשית הזו למציאות מקרי בהחלט.
נוסף על כך, התעלומה הבלשית בספר שלפנינו לא מורכבת מספיק כדי להצדיק את היכולות הקוגניטיביות ההו כה ייחודיות של הגיבור. למעשה, כבר במחצית הספר ניתן להבין מי נגד מי, ומה המנגנון שעומד מאחורי סדרת המיתות המסתורית של רופאי העיר. ובעוד הקורא הסביר כבר פיצח את התעלומה, נראה שהחוקרים בגופי הביטחון מבוששים מלהגיע אל מה שהוא כבר כמעט בגדר המובן מאליו. הרמזים כאן מונחים ביד גסה, מיעוט ההטעיות בולט, וקוראים שראו פרק-שניים בסדרה משטרתית כזו או אחרת יוכלו לעקוף במהירות את הצוות החוקר. בסופו של דבר, כל הדרכים מובילות למסקנה אחת שגם מתבררת בסוף כנכונה, ובמצב הזה אנחנו נותרים עם יכולות יוצאות דופן של גיבור - שמתבזבזות על חקירה קלה וברורה מדי.
כדי להקליל את האווירה, פובי מנסה לתבל את האקשן בגרמים של הומור, בדיחות חוזרות, קריצות מודעות לעצמן - למשל, הנטייה המוגזמת של שותפתו לחקירה להרוס רכבים חדשים של הבולשת. ברכב הראשון זה חינני, בשני זה נחמד, בשלישי - העניין כולו כבר מתחיל לפגום באמינות הסיפור. והדבר הזה חוזר הלאה והלאה, עם דוגמאות רבות שעלולות להתיש.
ועדיין, למרות התעלומה הקלה מדי לפתרון, ההומור החזרתי וכוחות־העל של לוקאס פייג' - "שבועת שקר" הוא מותחן קצבי ומהיר, רווי אקשן, דמויות ייחודיות ומעניינות וסיפור בנוי היטב.
"שבועת שקר", רוברט פובי, מאנגלית: כנרת היגינס־דוידי, הוצאת מודן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו