"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
הצצה נדירה ועצובה: מה היו אמצעי התשלום בגטאות ובמחנות הריכוז בשואה?
חוקר ומומחה לאמצעי תשלום בשואה יספר על הכספים הפנימיים במחנות הריכוז וההשמדה • בנוסף ייחשפו דוגמאות נדירות לזיופים שהנפיקו הנאצים במטרה לפגוע בכלכלה העולמית במהלך המלחמה
שטר מגטו טרזין (טרזיינשטט) שנת 1943. צילום: אפי שחק

הצצה נדירה ועצובה: מה היו אמצעי התשלום בגטאות ובמחנות הריכוז בשואה?

חוקר ומומחה לאמצעי תשלום בשואה יספר על הכספים הפנימיים במחנות הריכוז וההשמדה • בנוסף ייחשפו דוגמאות נדירות לזיופים שהנפיקו הנאצים במטרה לפגוע בכלכלה העולמית במהלך המלחמה

,עודכן
0השמעה

הערב (שני) בשעה 19:00, במוז"א, מוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, תתקיים הרצאה מיוחדת בנושא שיעביר אפי שחק, חוקר ומומחה לאמצעי תשלום בשואהשיספר ויציג אמצעי תשלום שונים בגטאות ובמחנות הריכוז, וכן במחנות העקורים לפליטי השואה לאחר המלחמה. בהרצאה יחשוף שחק דוגמאות נדירות לזיופים שהנפיקו הנאצים במטרה לפגוע בכלכלות בריטניה וארה"ב במהלך המלחמה.

מטבע מגטו לודז שנת 1943,צילום: אפי שחק

באופן פורמלי ובלתי פורמלי הנפיקו הקהילות השונות לאורך ההיסטוריה אמצעי תשלום שונים לשימוש פנימי, וכך עשו גם בשואה. השתמשו באמצעי תשלום מיוחדים בגטאות, במחנות ריכוז ובמחנות השמדה למטרות שונות מעבר לקיצוב ושליטה בחלוקת המוצרים. מטרתם הייתה גם הלאמת כספים מהיהודים, הגבלת שימוש בכסף "אמיתי", תעמולה אנטישמית ושליטה בחיי היום-יום של הציבור היהודי.

מטבע מגטו לודז שנת 1943,צילום: אפי שחק

נושאים נוספים שיוצגו בהרצאה הם אמצעי תשלום אנטישמיים בתחילת המאה ה־20; עליית הנאציזם והנפקת שטרות המרה לנכסי היהודים; שוברי קיצוב לאוכלוסייה היהודית בערים שונות ומבצע ברנהרד לזיוף והפלת המערכת הכלכלית בבריטניה ובארה"ב.

ד"ר יואב פרחי, אוצר ביתן קדמן למטבעות במוז"א: "הסיפור הנומיסמטי של העם היהודי בתקופת השואה הוא חשוב ומרתק. מדובר בשימת דגש על תולדות ארץ ישראל בראי המטבע".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו