בראייה הטלוויזיונית, השואה היא עוד סיפור שעושים עליו סדרת דרמה

"המקעקע מאושוויץ" היא דרמת שואה מושקעת וכבדה • הסדרה, כמו הספר עליו היא מבוססת, מעדיפה חופש אמנותי כדי לתאר סיפור דרמטי וקיצוני שימשוך אליה צופים • בקיצור, זו לא סדרת דוקו

לא סדרת דוקו, "המקעקע מאושוויץ". צילום: Martin Mlaka/Sky UK

המקעקע מאושוויץ | yes ו־HOT

ירייה בראש, סלקציה בעירום או מקלחות בתאי הגזים - לא משנה אילו זוועות מתארת הדרמה "המקעקע מאושוויץ", שעלתה בסופ"ש ל־yes ו־HOT, מדי רבע שעה היא עושה קאט בזרימת הסיפור; המסך נצבע שחור, שם הסדרה מתנוסס בפונט גדול ובליווי סאונד כלשהו. אותה פאוזה רגעית, שמופיעה לרוב אחרי רגעי מפתח בעלילה, היא סימון עבור ערוצים מסחריים, שמשדרים אותה בעולם, לשבץ ממש שם מקבצי פרסומת. בראייה הטלוויזיונית, השואה היא עוד סיפור שעושים עליו סדרת דרמה, וגם שואה אפשר למסחר.

מעדיפה חופש אמנותי, "המקעקע מאושוויץ", צילום: Martin Mlaka/Sky UK

"המקעקע מאושוויץ" היא דרמת שואה מושקעת וכבדה. הפקה אמריקנית־בריטית שביימה הישראלית טלי שלום־עזר, ובין השאר משחקים בה המועמד לאוסקר הארווי קייטל ונכדתו של חיים טופול, יהלי טופול־מרגלית. הפרקים מתארים את סיפורו של ניצול השואה לאלי סקולוב, שנשלח לאושוויץ והפך למקעקע מספרים על זרועות אסירי מחנה הריכוז. בעבודתו קעקע מספר לאסירה חדשה, גיטה, והתאהב בה. כעבור 60 שנה נפגש עם הסופרת הת'ר מוריס וחשף בפניה את עלילות הישרדותו ואת גורל האהבה שלהם.

המועמד לאוסקר הארווי קייטל, צילום: Martin Mlaka/Sky UK

עד כאן הכל אמת. עם זאת, הספר שעליו מבוססת הסדרה ופורסם ב־2018 חטף ביקורת על החופש האמנותי שלקחה לעצמה הסופרת הניו־זילנדית, שהפריזה בתיאורים והמציאה אירועים כדי לעבד את חיי לאלי לרומן ספרותי הרחוק מהאמת. הסדרה מתקנת כמה מהעיוותים ההם, אבל גם היא מעדיפה חופש אמנותי כדי לתאר סיפור דרמטי וקיצוני שימשוך אליה צופים. בקיצור, זו לא סדרת דוקו.

נכדתו של חיים טופול, יהלי טופול־מרגלית, צילום: Martin Mlaka/Sky UK

והאם בכלל ישנה ברירה אחרת? אם ברצוננו להחיות את העבר עם תפאורות ושחקנים, ולחוות את האירועים כסיפור של שישה פרקים במקום צפייה בעוד סרט דוקו מדכא, אז אי אפשר לעשות זאת מבלי למצוא נחמה באלמנטים שהופכים סיפור דרמה להצלחה פופולרית: גבורה, רומנטיקה, מתח, צירופי מקרים, כאב והומור. אלה הם מרכיבי הבידור. אבל גם כשמשלבים בין לבין הפסקות לפרסומות - אושוויץ לא באמת יכולה לבדר אותנו.

המוות האכזרי, השטני והאקראי נוכח בכל סצנה של "המקעקע מאושוויץ", אבל הוא ברקע של הסיפור. למעשה, המוות נמצא בסדרה מתוקף כללי הדרמה - לאפשר לשתי הדמויות הראשיות, לאלי וגיטה, להתמודד עם מכשולים והפרעות בדרך למימוש אהבתם. בדיוק כמו גיבורים קלאסיים בכל דרמה רומנטית מסחרית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר